מ"ג שמות יד טו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מַה־תִּצְעַ֖ק אֵלָ֑י דַּבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְיִסָּֽעוּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה קַבֵּילִית צְלוֹתָךְ מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִטְּלוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה לָמָה אַנְתְּ קָאֵי וּמַצְלֵי קֳדָמַי הָא צְלוֹתְהוֹן דְּעַמִּי קַדְמַת לְדִידָךְ מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל וְיִטְלוּן: |
| ירושלמי (קטעים): | וַאֲמַר מֵימְרָא דַיְיָ לְמשֶׁה עַד אֵימַת אַתְּ קָאִים וּמַצְלֵי קֳדָמַי שְׁמִיעָא הִיא צְלוֹתָךְ קֳדָמַי בְּרַם צְלוֹתְהוֹן דְּעַמִּי קַדְמַת לְדִידָךְ מַלֵיל עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל וְיִטְלוּן: |
רש"י
"דבר אל בני ישראל ויסעו" - (מכילתא) אין להם אלא ליסע שאין הים עומד בפניהם כדאי זכות אבותיהם והם והאמונה שהאמינו בי ויצאו לקרוע להם הים
מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה
מפרשי רש"י
[יט] אין להם אלא ליסע. דאם לא כן הוי ליה למכתב 'דבר אל בני ישראל ליסע', מאי "ויסעו", אלא אילו היה אומר 'דבר אל בני ישראל ליסע' היה משמע מחמת הדבור הזה שאמר להם 'ליסע' יסעו, ואין זה כן, אלא בלא דיבור זה אין להם [אלא] ליסע, שאין הים עומד לפניהם כלל:
[כ] כדאי הוא זכות אבות כו'. דאם לא כן למה 'אין להם אלא ליסע'. והא דקאמר לקמן (רש"י פסוק יט) שישראל היו נתונים בדין אם להטבע עם המצריים, שלא היה פשוט להציל אותם, הכי פירושו, שלא היה להם להתרעם עד שיאמרו "המבלי אין קברים" (פסוק יא), שאין להם אלא ליסע, אבל עכשיו שנתרעמו - היו נתונים בדין:בד"ה עלי הדבר כו' ופירש אלי נ"ב ול'נ דדייק מדכתיב אלי שהוא מיותר גם הנגינה מסייע וק"ל מהרש"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ – אֵין לָהֶם אֶלָּא לִסַּע, שֶׁאֵין הַיָּם עוֹמֵד בִּפְנֵיהֶם; כְּדַאי זְכוּת אֲבוֹתֵיהֶם, וְהָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בִּי וְיָצְאוּ[2], לִקְרֹעַ לָהֶם הַיָּם.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רק נאמר על משה, שהוא כנגד כל ישראל, בעבור שצעקו בני ישראל אל ה'.
"וייסעו" - מעט מעט, עד שיגיעו לשפת הים.רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד רואני, כי נתקבלה תפילתו, ואמר לו ה' (שמות יד טז): "הרם את מטך" וגו', אם כן, קבלנות זו שאמר "מה תצעק אליי" למה?
עוד קשה אומרו "דבר אל בני ישראל וייסעו", להיכן ייסעו אם רודף מאחור והים לפניהם? ואם הכוונה אחר שייבקע הים, אם כן היה לו לומר "הרם את מטך" ואחר כך יאמר "דבר אל בני ישראל" וגו'!
אכן, יתבאר העניין על-פי מאמרם ז"ל, שישראל היו נתונים בדין, מה אלו כו' אף אלו כו', ודבר ידוע הוא כי כוח (?) הרחמים הוא מעשים טובים אשר יעשה האדם למטה, יוסיפו כוח במידת הרחמים, ולהיפך, בר-מינן, ימעיטו הכוח, והוא אומרו (דברים לב יח): "צור ילדך תשי".
והנה, לצד שראה אל עליון כי ישראל קטרגה עליהם מידת הדין, והן אמת כי חפץ ה' לצדק ישראל אבל אין כוח ברחמים לצד מעשיהם כנזכר, אשר על-כן אמר למשה תשובה ניצחת, "מה תצעק אליי?!" פירוש, כי אין הדבר תלוי בידי, הגם שאני חפץ עשות נס, כיוון שהם אינם ראויים, מידת הדין מונעת, ואין כוח ברחמים כנגד מידת הדין המונעת.
ואמר אליו "דבר אל בני ישראל", פירוש, זאת העצה היעוצה, להגביר צד החסד והרחמים, דבר אל בני ישראל ויתעצמו באמונה בכל ליבם, ויסעו אל הים קודם שייחלק, על סמך הביטחון כי אני עושה להם נס, ובאמצעות זה תתגבר הרחמים.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- ^ ראו רש"י לעיל יב,לט.
- ^ ראו רש"י לעיל יב,לט.