מפרשי רש"י על שמות טו טז
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק ט"ו • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ט • י • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כד • כה • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד־יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהֹוָ֔ה עַֽד־יַעֲבֹ֖ר עַם־ז֥וּ קָנִֽיתָ׃
רש"י
"תפול עליהם אימתה" - (מכילתא) על הרחוקים
"ופחד" - על הקרובים כענין שנאמר (יהושע ב) כי שמענו את אשר הוביש וגו'
"עד יעבור עד יעבור" - כתרגומו
"קנית" - חבבת משאר אומות כחפץ הקנוי בדמים יקרים שחביב על האדם
רש"י מנוקד ומעוצב
תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה – עַל הָרְחוֹקִים.
וָפַחַד – עַל הַקְּרוֹבִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ" וְגוֹמֵר[1].
עַד יַעֲבֹר... עַד יַעֲבֹר – כְּתַרְגּוּמוֹ[2].
קָנִית – חִבַּבְתָּ מִשְּׁאָר אֻמּוֹת, כְּחֵפֶץ הַקָּנוּי בְּדָמִים יְקָרִים, שֶׁחָבִיב עַל הָאָדָם.
מפרשי רש"י
[יח] קנית חבבת. עיין בפרשת לך לך בפסוק (בראשית י"ד, י"ט) "קונה שמים וארץ". ודברי רש"י סותרים דברי עצמו, כי פירש שם "קונה שמים וארץ" 'על ידי עשייה קנאם להיות שלו', וכאן פירש "קנית" על החבוב, ויש לומר דכל אחד לפי ענין שלו, דכאן לא יתכן לפרש עשייה שעשאם, דגם שאר אומות ברא, אבל בשמים והארץ, שרוצה לומר שברא כל העולם, כלומר השמים והארץ וכל אשר בם - שייך לומר עשאם:
- ^ "וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים: יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" וגו'. (יהושע ב,ט-י).
- ^ "עַד דְּיִעְבַּר עַמָּךְ יְיָ יָת אַרְנוֹנָא, עַד דְּיִעְבַּר עַמָּא דְּנָן דִּפְרַקְתָּא יָת יַרְדְּנָא" [=עד שיעבור עמך, ה', את הארנון; עד שיעבור העם הזה שפדית, את הירדן]. (אונקלוס).