מפרשי רש"י על שמות טו ג
רש"י
"ה' איש מלחמה" - בעל מלחמה כמו (רות א) איש נעמי וכל איש ואישך מתורגמין בעל וכן (מלכים א ב) וחזקת והיית לאיש לגבור
"ה' שמו" - מלחמותיו לא בכלי זיין אלא בשמו הוא נלחם כמו שאמר דוד (שמואל א יז) ואנכי בא אליך בשם ה' צבאות ד"א ה' שמו אף בשעה שהוא נלחם ונוקם מאויביו אוחז הוא במדתו לרחם על ברואיו ולזון את כל באי עולם ולא כמדת מלכי אדמה כשהוא עוסק במלחמה פונה עצמו מכל עסקים ואין בו כח לעשות זו וזו
רש"י מנוקד ומעוצב
ה' אִישׁ מִלְחָמָה – בַּעַל מִלְחָמוֹת, כְּמוֹ "אִישׁ נָעֳמִי" (רות א,ג), וְכָל "אִישׁ" וְ"אִישֵׁךְ" מְתֻרְגָּמִין בַּעַל. וְכֵן "וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ" (מל"א ב,ב), לְגִבּוֹר.
ה' שְׁמוֹ – מִלְחֲמוֹתָיו לֹא בִּכְלֵי זַיִן, אֶלָּא בִּשְׁמוֹ הוּא נִלְחָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: "וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת" (שמ"א יז,מה). דָּבָר אַחֵר: ה' שְׁמוֹ – אַף בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנִלְחָם בְּאוֹיְבָיו, אוֹחֵז הוּא בְּמִדָּתוֹ לְרַחֵם עַל בְּרוּאָיו וְלָזוּן אֶת כָּל בָּאֵי עוֹלָם; וְלֹא כְּמִדַּת מַלְכֵי אֲדָמָה, כְּשֶׁהוּא עוֹסֵק בְּמִלְחָמָה – פּוֹנֶה עַצְמוֹ מִכָּל עֲסָקִים, וְאֵין בּוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת זוֹ וְזוֹ.
מפרשי רש"י
[י] כמו איש נעמי. דאין לפרש 'איש של נעמי', דהרי הוא איש בפני עצמו אף אם לא היתה נעמי, כמו לשון 'אשה' כך הוא לשון 'איש', וכמו שלשון 'אשה' אינה תולה במה שיש לה בעל, כך לשון 'איש' אינו תולה במה שיש לו אשה, ואם כן לא שייך לומר "איש נעמי", שמצד שהוא איש אין לו צירוף אל נעמי, רק מצד שהוא בעל, כי שם 'איש' נאמר על אדם זכר בלבד, ואין לו בשם הזה חבור אל אשה. ולכך צריך לפרש "איש נעמי" כמו 'בעל נעמי', ולא יבא לשון 'בעל' אלא שיש דבר שהוא בעל לו, לכך אמר 'בעל נעמי':