מ"ג שמות טו טז
<< · מ"ג שמות טו · טז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד־יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהֹוָ֔ה עַֽד־יַעֲבֹ֖ר עַם־ז֥וּ קָנִֽיתָ׃
תרגום
| אונקלוס: | תִּפּוֹל עֲלֵיהוֹן אֵימְתָא וְדַחְלְתָא בִּסְגֵּי תוּקְפָךְ יִשְׁתְּקוּן כְּאַבְנָא עַד דְּיִעְבַּר עַמָּךְ יְיָ יָת אַרְנוֹנָא עַד דְּיִעְבַּר עַמָּא דְּנָן דִּפְרַקְתָּא יָת יַרְדְּנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | תַּפִּיל עֲלֵיהוֹן אֵימָתָא דְמוֹתָא וּדְחִילָתָא בִּתְקוֹף אֶדְרַע וּגְבוּרְתָּךְ יִשְׁתַּתְּקוּן הֵי כְאַבְנַיָא עַד זְמַן דִּי יַעֲבְרוּן עַמָּךְ יְיָ יַת נַחֲלֵי אַרְנוֹנָא עַד זְמַן דִּי יַעֲבְרוּן עַמָּךְ הָאִילֵין דְּקָנִיתָא יַת מְגוּזָתֵיהּ דְּיוּבְקָא: |
| ירושלמי (קטעים): | תַּפִּיל עֲלֵיהוֹן אֵימָתָא דְמוֹתָא וּתְבִירָא בִּתְקוֹף אֶדְרַע גְּבוּרְתָּךְ יְדַמְדְמוּן כְּאַבְנַיָא עַד דְּיַעַבְרוּן עַמָּא הָאִילֵין דִּפְרָקִית יַת מְגִיזָתֵיהּ דְּיוּבְקָא וְיַת מְגִיזָתֵיהּ דְּיוֹרְדְנָא עַד זְמַן דְּיַעַבְרוּן עַמָּא אִילֵין דִּי קָנִיתָ לִשְׁמָךְ: |
רש"י (כל הפרק)
"תפול עליהם אימתה" - (מכילתא) על הרחוקים
"ופחד" - על הקרובים כענין שנאמר (יהושע ב) כי שמענו את אשר הוביש וגו'
"עד יעבור עד יעבור" - כתרגומו
"קנית" - חבבת משאר אומות כחפץ הקנוי בדמים יקרים שחביב על האדםרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
וָפַחַד – עַל הַקְּרוֹבִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ" וְגוֹמֵר[3].
עַד יַעֲבֹר... עַד יַעֲבֹר – כְּתַרְגּוּמוֹ[4].
קָנִית – חִבַּבְתָּ מִשְּׁאָר אֻמּוֹת, כְּחֵפֶץ הַקָּנוּי בְּדָמִים יְקָרִים, שֶׁחָבִיב עַל הָאָדָם.
רשב"ם (כל הפרק)
עד יעבר וגו': שניהם עד יעבור את הירדן אל ארץ ישראל, כפל אחר של עברת הירדן, כעין ימינך ה' לפי הפשט:
בגדול זרועך: כמו בזרוע גודלך, וכן קדוש היכלך בתילים כמו היכל קודשיך:
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
תפול עליהם אימתה ופחד. ע"ד הפשט אימתה על הקרובים ופחד על הרחוקים, כענין שכתוב (יהושע ב) כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם, ומילת אימתה כמו אימה והתי"ו נוספת וכן (תהלים מד) קומה עזרתה לנו.
וע"ד הקבלה אימתה אימת ה' המקבלת מפחד וכן התפלל משה שתהיה מדת הדין מתוחה כנגד אויביהם, והה"א האחרונה הזאת שבשם והיא השכינה שהיתה עם הארון וזהו שנאמר (שמואל א ד) וארון האלהים נלקחה, כי היה לו לומר נלקח אבל זה יורה דבקות השכינה עם הארון, ולכך מצינו שנקרא הארון בשם ה' הוא שכתוב (במדבר י) ובנחה יאמר שובה ה' ובנוח ה' כלומר בנסוע הארון ובנוח הארון יאמר קומה ה' שובה ה' ולא אמר קום שוב, ועוד כי מלת ובנחה בה"א מורה על נקבה כשהיא אחרונה בתיבה אמרה שמעה קראה גם השכינה בלשון נקבה כי תרגום (שמות לג) פני ילכו שכינתי תהך ולא תרגם יהך, והקבלה כך שהוא תהך בלשון נקבה והנה השכינה שהיא חתימת הבנין מקבלת כח ממדת הגבורה הנקראת פחד ולכך אמר תפול עליהם אימתה ופחד כלומר אימת שכינה המקבלת אצילות מפחד וזה מבואר.
עד יעבור עמך ה'. זו העברת נחלי ארנון עד יעבור עם זו קנית זו העברת הירדן כענין שכתוב (יהושע ג) וכבא נושאי הארון עד הירדן ורגלי הכהנים נושאי הארון נטבלו בקצה המים וגו' ויעמדו הכהנים נושאי הארון ברית ה' בחרבה בתוך הירדן כן תרגם אונקלוס ע"ה.
עם זו קנית. הזכיר למעלה עם זו גאלת מפני שמדבר בקריעת ים סוף עד שלא נתנה התורה וכאן שמזכיר העברת נחלי ארנון והעברת הירדן שכבר קבלו התורה אמר עם זו קנית לפי שנעשו קנינו של הקב"ה בתורה שנתן להם כבר.
ובמדרש עם זו קנית ארבעה דברים נקראים קנין, ישראל שנאמר עם זו קנית, התורה שנאמר (משלי ח) ה' קנני ראשית דרכו, שמים וארץ שנאמר (בראשית יד) קונה שמים וארץ, בית המקדש שנאמר (תהלים עח) הר זה קנתה ימינו, יבאו ישראל שנקראו קנין ויקבלו התורה שנקראת קנין שבזכותה עומדים שמים וארץ שנקראים קנין ויבנו בית המקדש שנקרא קנין.ספורנו (כל הפרק)
תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך. יהי רצון שתפול עליהם אימתה ופחד, באופן שינוסו מפנינו מיראת זרועך, כענין אנוסה מפני בני ישראל, כי ה' נלחם:
" ידמו כאבן עד יעבור עמך ה'" וכן יהי רצון שלא יתקוממו נגדנו כאשר נעלה להלחם בם עד אחר שנעבור הנהרות והם ארנון והירדן, כי אמנם במעבר הנהרות תקשה כל מלחמה ונצטרך לנס גדול אשר אולי לא נהיה ראוים לו:מלבי"ם (כל הפרק)
"תפול". וכן "תפול" עליהם אימתה ופחד בעתיד, כשיכנסו ישראל לארץ כנען, והאימה הוא מצד גדולת הדבר המאוים, והפחד הוא שיפחד שיגיע לו ממנו רע ונזק, כמ"ש וכי נפלה אימתכם עלינו. ומפרש כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם וגם נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם כי שמענו אשר עשיתם לשני מלכי האמורי, ואח"ז בגדול זרועך ידמו כאבן, ומפרש נגד מ"ש אז נבהלו אלופי אדום ואילי מואב זה יהיה בעת שעברו ישראל בגבול ארצם יאחזם חיל ורעדה, עד יעבר עמך ה', ונגד מ"ש נמוגו כל יושבי כנען אמר עד
יעבר עם זו קנית, שלא יצאו לקראתם למלחמה בעת שיעברו את הירדן, שאז יתיחסו שהם קנין ה', ונותן להם את א"י שהוא קנינו, כמ"ש חמשה קנינים קנה ה':אור החיים (כל הפרק)
תפול וגו' עד וגו'. פסוק זה ושלאחריו ידבר כל אחד על ב' הכנסות לארץ אחת בימי משה ואחת בימי המשיח, ולזה אמר העניינים כפולים:
- ^ "וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים: יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" וגו'. (יהושע ב,ט-י).
- ^ "עַד דְּיִעְבַּר עַמָּךְ יְיָ יָת אַרְנוֹנָא, עַד דְּיִעְבַּר עַמָּא דְּנָן דִּפְרַקְתָּא יָת יַרְדְּנָא" [=עד שיעבור עמך, ה', את הארנון; עד שיעבור העם הזה שפדית, את הירדן]. (אונקלוס).
- ^ "וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים: יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" וגו'. (יהושע ב,ט-י).
- ^ "עַד דְּיִעְבַּר עַמָּךְ יְיָ יָת אַרְנוֹנָא, עַד דְּיִעְבַּר עַמָּא דְּנָן דִּפְרַקְתָּא יָת יַרְדְּנָא" [=עד שיעבור עמך, ה', את הארנון; עד שיעבור העם הזה שפדית, את הירדן]. (אונקלוס).