מפרשי רש"י על שמות טו ה
רש"י
"יכסימו" - כמו יכסום והיו"ד האמצעית יתירה בו ודרך המקראות בכך כמו (דברים ח) ובקרך וצאנך ירביון (תהלים לו) ירויון מדשן ביתך והיו"ד ראשונה שמשמעה לשון עתיד כך פרשהו טבעו בים סוף כדי שיחזרו המים ויכסו אותן יכסימו אין דומה לו במקרא בנקודתו ודרכו להיות ננקד יכסיומו במלאפו"ם (גם כאן מוכח להיות חולם כמ"ש)
"כמו אבן" - ובמקום אחר צללו כעופרת ובמקום אחר יאכלמו כקש הרשעים כקש הולכים ומטורפין עולין ויורדין בינונים כאבן והכשרים כעופרת שנחו מיד
רש"י מנוקד ומעוצב
יְכַסְיֻמוּ – כְּמוֹ יְכַסּוּם, וְהַיּוֹ"ד הָאֶמְצָעִית יְתֵרָה בּוֹ. וְדֶרֶךְ הַמִּקְרָאוֹת בְּכָךְ, כְּמוֹ "וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן" (דברים ח,יג), "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ" (תהלים לו,ט). וְהַיּוֹ"ד רִאשׁוֹנָה, שֶׁמַּשְׁמָעָהּ לְשׁוֹן עָתִיד, כָּךְ פָּרְשֵׁהוּ: טָבְעוּ בְּיַם סוּף כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ הַמַּיִם וִיכַסּוּ אוֹתָן. יְכַסְיֻמוּ – אֵין דּוֹמֶה לוֹ בַּמִּקְרָא בִּנְקֻדָּתוֹ, וְדַרְכּוֹ לִהְיוֹת נִנְקָד יְכַסְיֻמוֹ בִּמְלֹאפוֹ"ם[1].
כְּמוֹ אָבֶן – וּבְמָקוֹם אַחֵר: "צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת" (פס' י), וּבְמָקוֹם אַחֵר: "יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ" (פס' ז')? הָרְשָׁעִים כַּקַּשׁ, הוֹלְכִים וּמִטָּרְפִין, עוֹלִין וְיוֹרְדִין; בֵּינוֹנִים כָּאָבֶן; וְהַכְּשֵׁרִים כַּעוֹפֶרֶת, שֶׁנָּחוּ מִיָּד.
מפרשי רש"י
[יב] דרכו להיות מלאפו"ם. פירש חולם, כמו "תבלעימו" (פסוק יב) "תביאמו ותיטעמו" (פסוק יז) תמיד המ"ם הכינוי הוא בחולם, שהוא קורא מלאפו"ם, והוי ליה להיות "יכסיומו" המ"ם בחולם. ואל תטעה לומר כמו שטועים לפרש על נקודת היו"ד:
מה שפירש רש"י יכסימו כמו יכסום פירש ו' האחרונה כאלו היא כתובה באמצע והוי יכסום והנה אף שלא כתוב כן מ"מ משמ' בלשונו כמו יכסום וכן הוא יאחזמו כמו יאחזום ומ"ה כתב שהיו"ד יתיר' וכתב נמי אח"כ שאין לו דומה בנקוד' והיה ראוי לנקו' יכסימו וי"ו האחרונ' בחולם שהיא מלאפום של רש"י ודוק מהרש"ל:
- ^ =בְּחוֹלָם.