מפרשי רש"י על שמות ה ד
רש"י
"תפריעו את העם ממעשיו" - תבדילו ותרחיקו אותם ממלאכתם ששומעין לכם וסבורים לנוח מן המלאכה וכן (משלי ד) פרעהו אל תעבר בו רחקהו וכן (שס א) ותפרעו כל עצתי (שמות לב) כי פרוע הוא נרחק ונתעב
"לכו לסבלותיכם" - לכו למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם אבל מלאכת שעבוד מצרים לא היתה על שבטו של לוי ותדע לך שהרי משה ואהרן יוצאים ובאים שלא ברשות
רש"י מנוקד ומעוצב
תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו – תַּבְדִּילוּ וְתַרְחִיקוּ אוֹתָם מִמְּלַאכְתָּם, שֶׁשּׁוֹמְעִין לָכֶם וּסְבוּרִים לָנוּחַ מַן הַמְּלָאכָה. וְכֵן "פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבׇר בּוֹ", רַחֲקֵהוּ (משלי ד,טו); וְכֵן "וַתִּפְרְעוּ כָּל עֲצָתִי" (שם א,כה). "כִּי פָרוּעַ הוּא" (שמות לב,כה), נִרְחָק וְנִתְעָב.
לְכוּ לְסִבְלוֹתֵיכֶם – לְכוּ לִמְלַאכְתְּכֶם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לַעֲשׂוֹת בְּבָתֵּיכֶם; אֲבָל מְלֶאכֶת שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם לֹא הָיְתָה עַל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי (שמ"ר ה,טז). וְתֵדַע לְךָ, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יוֹצְאִים וּבָאִים [שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת].
מפרשי רש"י
[ג] שבטו של לוי לא נשתעבדו. ואם תאמר ומאי שנא שבטו של לוי שלא נשתעבד מכל שאר השבטים, וגזירת "כי גר יהיה זרעך" (בראשית ט"ו, י"ג) על הכל, יש לומר דכתיב "כי גר יהיה זרעך", ואילו שבטו של לוי היה חלק גבוה, כי יעקב נתן אותו למעשר כדאיתא במסכת בכורות, והיה הוא כולו לגבוה, ולכך לא היה בכלל השעבוד. ואם תאמר ופרעה שהיה רשע (שמו"ר יא, א) למה לא היה משעבד את שבטו של לוי, ואפשר יש לומר כי פרעה בשביל זה גם כן שהיה מתיירא מן הנבואה "כי גר יהיה זרעך ועבדום וענו גם הגוי אשר יעבודו דן אנכי" (ר' בראשית טו, יג-יד), ולפיכך אמר שלא ירצה לשעבד את כלם, והכתוב אמר "כי גר יהיה זרעך" - כל זרעך, ומפני כי שבטו של לוי היה חשוב, אמר הנה אפטור מן השעבוד שבטו של לוי כדי שיהיה נחת רוח בזה. ולא ידעו כי שבט לוי הוא לשמים, והיה מקוים "כי גר יהיה זרעך ועבדום אותם", שהם זרעו ואינם חלק ה'. ויש מפרשים מפני כי יעקב היה נוהג כבוד בשבטו של לוי, כי לא נשא לוי ארונו של יעקב, ובשביל כך פרעה גם כן היה נוהג כבוד בהם ולא שעבד אותם. ומכל מקום צריך לטעם הראשון, דהא כתיב "כי גר יהיה זרעך", ומשמע כל זרעך, והרי שבטו של לוי לא נשתעבד, אלא כמו שאמרנו. ובספר גבורות ה' הארכנו עוד: