מפרשי רש"י על שמות ה טז


| מפרשי רש"י על שמותפרק ה' • פסוק ט"ז |
א • ד • ו • ז • ט • יג • יד • טז • יח • יט • כ • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ה', ט"ז:

תֶּ֗בֶן אֵ֤ין נִתָּן֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ וּלְבֵנִ֛ים אֹמְרִ֥ים לָ֖נוּ עֲשׂ֑וּ וְהִנֵּ֧ה עֲבָדֶ֛יךָ מֻכִּ֖ים וְחָטָ֥את עַמֶּֽךָ׃


רש"י

"ולבנים אומרים לנו עשו" - הנוגשים אומרים עשו לנו לבנים כמנין הראשון

"וחטאת עמך" - אלו היה נקוד פת"ח הייתי אומר שהוא דבוק ודבר זה חטאת עמך הוא עכשיו שהוא קמ"ץ שם דבר הוא וכך פירושו ודבר זה מביא חטאת על עמך כאלו כתוב וחטאת לעמך כמו (רות א) כבאנה בית לחם שהוא כמו לבית לחם וכן הרבה


רש"י מנוקד ומעוצב

וּלְבֵנִים אֹמְרִים לָנוּ – הַנּוֹגְשִׂים: "עֲשׂוּ", כַּמִּנְיָן הָרִאשׁוֹן.
וְחָטָאת עַמֶּךָ – אִלּוּ הָיָה נָקוּד פַּתָּח הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁהוּא דָּבוּק: וְדָבָר זֶה חַטַּאת עַמְּךָ הוּא. עַכְשָׁו שֶׁהוּא קָמָץ, שֵׁם דָּבָר הוּא, וְכָךְ פֵּרוּשׁוֹ: וְדָבָר זֶה מֵבִיא חָטָאת עַל עַמֶּךָ; כְּאִלּוּ כָּתוּב: "וְחָטָאת לְעַמֶּךָ". כְּמוֹ: "כְּבוֹאָנָה בֵּית לֶחֶם" (רות א,יט), שֶׁהוּא כְּמוֹ "לְבֵית לֶחֶם", וְכֵן הַרְבֵּה.

מפרשי רש"י

[יב] ולבינים אמרים לנו הנוגשים עשו כמנין הראשון. אבל אין פירוש "ולבנים אומרים לנו עשו" כלומר דאיך נעשה לבנים כאשר לא יתן להם תבן, דהא בודאי עשו לבנים, ולא היו מבקשים רק שלא יצטרכו להשלים המנין הקצוב. ועוד, דלא היו הנוגשים מכים אותם רק שלא השלימו, ולא בשביל שלא עשו כלל:

[יג] אילו היה נקוד בפתח הייתי אומר שהוא דבוק דבר זה חטאת עמך כו'. פירוש שאם היה כולו בפתח אפשר לפרש על מעשה הנזכר, דהיינו מה שאומרים "כלו מעשיכם" (פסוק יג) הוא חטאת של עמך, דכיון שהוא סמוך אפשר לפרש אותו שם התאר. אבל עכשיו שהוא קמץ, ואין לפרש אותו רק בלשון הזה - 'ודבר זה מביא חטאה על עמך', שוב לא יתכן לפרשו שם התאר, שאם כן היה פירושו ודבר זה - דהיינו מה שאומרים "כלו וגומר" - מביא דבר שהוא חטאת לעמך, וזה לא יתכן, שאיך יאמר כי דבר זה מביא דבר שהוא חטאת. אבל כאשר נפרש שם דבר כמו חטא הוי שפיר, כי דבר זה מביא חטא, כי פירוש חטא הוא חסרון, כי על ידי זה שאומרים "כלו מעשיכם" יבא להם צער וחסרון, וזה פשוט. והרא"ם פירש את דבריו בדרך זר, ולא יתכן כלל, אבל דבר זה פשוט: