מפרשי רש"י על שמות ה ז
רש"י
"תבן" - אשטובל"א היו גובלין אותו עם הטיט
"לבנים" - טיוול"ש (בלע"ז ציעגעלשטיינע) שעושים מטיט ומייבשין אותן בחמה ויש ששורפין אותן בכבשן
"כתמול שלשום" - כאשר הייתם עושים עד הנה
"וקששו" - ולקטו
רש"י מנוקד ומעוצב
תֶּבֶן – אשטובל"א [estoble = קש (הנשאר בשדה אחרי הקציר)[1]]. הָיוּ גּוֹבְלִין אוֹתוֹ עִם הַטִּיט.
לְבֵנִים – טיוול"ש [tiules = רעפים] בְּלַעַז, שֶׁעוֹשִׂים מִטִּיט וּמְיַבְּשִׁין אוֹתָן בַּחַמָּה, וְיֵשׁ שֶׁשּׂוֹרְפִין אוֹתָן בַּכִּבְשָׁן.
כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם – כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם עוֹשִׂים עַד הֵנָּה.
וְקֹשְׁשׁוּ – וְלִקְּטוּ.
מפרשי רש"י
[ה] כתמול שלשום כאשר הייתם עושים עד הנה. פירוש שלא היה להם זה "תמול שלשום" בלבד, דהא גם לפני זה היו משלימים חק שלהם, דהא לא הוכו רק עכשיו (פסוק יד), אלא פירוש "כתמול שלשום" הוא לשון בני אדם שמדברים כך על הזמן שלפני זה:
- ^ בצרפתית של היום éteule, באנגלית stubble, בגרמנית Stoppel.