מפרשי רש"י על שמות ה ט
רש"י
"ואל ישעו בדברי שקר" - ואל יהגו וידברו תמיד בדברי רוח לאמר נלכה נזבחה ודומה לו ואשעה בחקיך תמיד למשל ולשנינה מתרגמינן ולשועין ויספר ואשתעי וא"א לומר ישעו לשון וישע ה' אל הבל וגו' ואל קין ואל מנחתו לא שעה ולפרש אל ישעו אל יפנו שא"כ הי' לו לכתוב ואל ישעו אל דברי שקר או לדברי שקר כי כן גזרת כולם (ישעיהו יז) ישעה האדם על עושהו (שם לא) ולא שעו על קדוש ישראל (שם יז) ולא ישעה אל המזבחות ולא מצאתי שמוש של ב' סמוכה לאחריהם אבל אחר לשון דבור כמתעסק לדבר בדבר נופל לשון שמוש בי"ת כגון (יחזקאל לג) הנדברים בך (במדבר יב) ותדבר מרים ואהרן במשה (זכריה ד) המלאך הדובר בי (דברים יא) לדבר בם (תהלים קיט) ואדברה בעדותיך אף כאן אל ישעו בדברי שקר אל יהיו נדברים בדברי שוא והבאי
רש"י מנוקד ומעוצב
וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר – וְאַל יֶהְגּוּ וִידַבְּרוּ תָּמִיד בְּדִבְרֵי רוּחַ, לֵאמֹר "נֵלְכָה נִזְבְּחָה" (פס' ח). וְדוֹמֶה לוֹ: "וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָּמִיד" (תהלים קיט,קיז); "לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה" (דברים כח,לז), מְתַרְגְּמִינַן "וּלְשׁוֹעִין"; "וַיְסַפֵּר" (בראשית כד,סו), "וְאִשְׁתַּעִי". וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "יִשְׁעוּ" – לְשׁוֹן "וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל... וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" (בראשית ד,ד-ה), וּלְפָרֵשׁ "אַל יִשְׁעוּ" – אַל יִפְנוּ; שֶׁאִם כֵּן, הָיָה לוֹ לִכְתֹּב: "וְאַל יִשְׁעוּ אֶל דִּבְרֵי שָׁקֶר", אוֹ "לְדִבְרֵי שָׁקֶר", כִּי כֵן גִּזְרַת כֻּלָּם: "יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עֹשֵׂהוּ" (ישעיהו יז,ז), "וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל הַמִּזְבְּחוֹת" (שם שם,ח), "וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו לא,א); וְלֹא מָצָאתִי שִׁמּוּשׁ שֶׁל בֵּי"ת סְמוּכָה לְאַחֲרֵיהֶם. אֲבָל אַחַר לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמִתְעַסֵּק לְדַבֵּר בְּדָבָר, נוֹפֵל לְשׁוֹן שִׁמּוּשׁ בֵּי"ת, כְּגוֹן: "הַנִּדְבָּרִים בְּךָ" (יחזקאל לג,ל), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה" (במדבר יב,א, "הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי" (זכריה א,ט ועוד), "לְדַבֵּר בָּם" (דברים יא,יט), "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ" (תהלים קיט,מו). אַף כָּאן, "אֵל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר", אֵל יִהְיוּ נִדְבָּרִים בְּדִבְרֵי שָׁוְא וַהֲבַאי.
מפרשי רש"י
[ו] ואי אפשר לפרש אל ישעו אל יפנו וכו'. ובפרשת בראשית (בראשית ד', ד') קאמר (רש"י) אצל "וישע ה' אל הבל" 'וכן אל ישעו - אל יפנו', ולא קשיא, דודאי אף אם פירוש המלה לשון דבור צריך לתרץ ולומר דלשון 'שעה' - פנה, דאם לא כן למה כתב כאן לשון "ישעו", והוי ליה למכתב 'ואל ידברו בדברי שקר', אלא מפני זה כתב לשון "ישעו" מפני שאמר עליהם שאל יהיו פונים אל דברי שקר, לכך אמר לשון נופל על הלשון "אל ישעו" כשבא לומר אל ידברו בדברי שקר. וכן יש לתרץ אצל "אריק חרבי" בפרשת בשלח (להלן טו, ט, אות יד), עיין שם:
בד"ה וא"א לפרש כו' עיין במ"ש בפ' בראשית: