מפרשי רש"י על ויקרא יט לא
רש"י
"אל תפנו אל האובות" - אזהרה לבעל אוב וידעוני (סנהדרין סה) בעל אוב זה פיתום המדבר משחיו וידעוני מכניס עצם חיה ששמה ידוע לתוך פיו והעצם מדבר
"אל תבקשו" - להיות עסוקים בם שאם תעסקו בם אתם מיטמאין לפני ואני מתעב אתכם
"אני ה' אלהיכם" - דעו את מי אתם מחליפין במי
רש"י מנוקד ומעוצב
אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת – אַזְהָרָה לְבַעַל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי. בַּעַל אוֹב – זֶה פִּיתוֹם, הַמְּדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ; וְיִדְּעוֹנִי, מַכְנִיס עֶצֶם חַיָּה שֶׁשְּׁמָהּ יִדּוּעַ לְתוֹךְ פִּיו, וְהָעֶצֶם מְדַבֵּר.
אַל תְּבַקְשׁוּ – לִהְיוֹת עֲסוּקִים בָּם; שֶׁאִם תִּתְעַסְּקוּ בָּם – אַתֶּם מִטַּמְּאִין לְפָנַי, וַאֲנִי מְתַעֵב אֶתְכֶם.
אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – דְּעוּ אֶת מִי אַתֶּם מַחֲלִיפִין בְּמִי.
מפרשי רש"י
[נא] אזהרה לבעל אוב. פירוש, שהוא אזהרה לבעל אוב עצמו, ואינו אזהרה לשואל אוב וידעוני כמשמעו "אל תפנו אל האובות", דמשמע שהוא פונה אחריהם לשאול בהם, דזה לא יתכן, דהא כתיב (ר' להלן כ, ו) "והנפש אשר תפנה אל האובות והכרתי", ובשואל ליכא כרת, רק בלאו "לא ימצא בך" (דברים י"ח, י'):
[נב] אל תבקשו להיות עסוקים בהם. פירוש, שאין "אל תבקשו" מחובר אל "לטמאה בהם", דודאי הפונה אחר האובות אינו פונה אחריהם כדי ליטמא בהם, אלא פירושו אל תבקשו להיות מתעסקים בהם, שאם אתם מתעסקים תטמאו וכו':