מ"ג ויקרא יט לא
<< · מ"ג ויקרא יט · לא · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תִּפְנ֤וּ אֶל־הָאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים אַל־תְּבַקְשׁ֖וּ לְטׇמְאָ֣ה בָהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
תרגום
| אונקלוס: | לָא תִתְפְּנוֹן בָּתַר בִּדִּין וּזְכוּרוּ לָא תִתְבְּעוּן לְאִסְתַּאָבָא בְּהוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא תִסְטוּן בָּתַר שַׁאֲלֵי בִּידִין וּמַסִיק זְכוּרוּ וְתַבְעֵי גְרַם יָדוֹעַ וְלָא תִיתְבְּעוּן לְאִיסְתַּאֲבָא בְהוֹן אֲנָא יְיָ אֳלָהָכוֹן: |
רש"י (כל הפרק)
"אל תפנו אל האובות" - אזהרה לבעל אוב וידעוני (סנהדרין סה) בעל אוב זה פיתום המדבר משחיו וידעוני מכניס עצם חיה ששמה ידוע לתוך פיו והעצם מדבר
"אל תבקשו" - להיות עסוקים בם שאם תעסקו בם אתם מיטמאין לפני ואני מתעב אתכם
"אני ה' אלהיכם" - דעו את מי אתם מחליפין במירש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
אַל תְּבַקְשׁוּ – לִהְיוֹת עֲסוּקִים בָּם; שֶׁאִם תִּתְעַסְּקוּ בָּם – אַתֶּם מִטַּמְּאִין לְפָנַי, וַאֲנִי מְתַעֵב אֶתְכֶם.
אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – דְּעוּ אֶת מִי אַתֶּם מַחֲלִיפִין בְּמִי.
ספורנו (כל הפרק)
"אל תפנו אל האובות" אל תפנו אליהם אבל תתנו עורף ולא פנים אין צריך לומר שלא תכבדום:
" אל תבקשו לטמאה בהם" אל תבקשו אותם כדי להטמא בהם אבל תבקשו לדעת טיבם להורות כאמרם ז"ל לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות:מדרש ספרא (כל הפרק)
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת קדושים פרק ז (עריכה)
[י] "אל תפנו אל האֹבת ואל הידעונים". "אוב" זה פיתום המדבר משחיו ו"ידעוני" המדבר בפיו. הרי אלו בסקילה והנשאל בהם באזהרה.
[יא] "אל תבקשו לטמאה בהם"-- מלמד שאינם באים עליו על אדם אלא אם כן הפנה דעתו להם ונטמא בהם. הא אם מטמא אתה בהם דע מה אתה מחליף, מה במה!