מפרשי רש"י על ויקרא יא מז


| מפרשי רש"י על ויקראפרק י"א • פסוק מ"ז |
א • ג • ח • יא • יב • יג • כג • כד • כה • כו • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • מ • מא • מג • מד • מז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא י"א, מ"ז:

לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַטָּמֵ֖א וּבֵ֣ין הַטָּהֹ֑ר וּבֵ֤ין הַֽחַיָּה֙ הַֽנֶּאֱכֶ֔לֶת וּבֵין֙ הַֽחַיָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א תֵאָכֵֽל׃


רש"י

"להבדיל" - לא בלבד השונה אלא שתהא יודע ומכיר ובקי בהן

"בין הטמא ובין הטהור" - צ"ל בין חמור לפרה והלא כבר מפורשים הם אלא בין טמאה לך לטהורה לך בין נשחט חציו של קנה לנשחט רובו

"ובין החיה הנאכלת" - צ"ל בין צבי לערוד והלא כבר מפורשים הם אלא בין שנולדו בה סימני טרפה כשרה לנולדו בה סימני טרפה פסולה חסלת פרשת שמיני


רש"י מנוקד ומעוצב

לְהַבְדִּיל – לֹא בִּלְבַד הַשּׁוֹנֶה, אֶלָּא שֶׁתְּהֵא יוֹדֵעַ וּמַכִּיר וּבָקִי בָּהֶן (ספרא שם,פרק יב,ו).
בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר – צָרִיךְ לוֹמַר בֵּין חֲמוֹר לְפָרָה? וַהֲלֹא כְּבָר מְפֹרָשִׁים הֵם! אֶלָּא בֵּין טְמֵאָה לְךָ לִטְהוֹרָה לְךָ, בֵּין נִשְׁחַט חֶצְיוֹ שֶׁל קָנֶה לְנִשְׁחַט רֻבּוֹ (שם,ז).
וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת – צָרִיךְ לוֹמַר בֵּין צְבִי לְעָרוֹד? וַהֲלֹא כְּבָר מְפֹרָשִׁים הֵם! אֶלָּא בֵּין שֶׁנּוֹלְדוּ בָּהּ סִימָנֵי טְרֵפָה כְּשֵׁרָה לְנוֹלְדוּ בָּהּ סִימָנֵי טְרֵפָה פְּסוּלָה (שם,ח).

מפרשי רש"י

[מו] לא השונה בלבד וכו'. דאם לא כן, "להבדיל" למה לי, הרי כבר נתן ההבדל בין הטהור ובין הטמא, ולמה צריך הבדל עוד, אלא שיהיה מכיר בהן. וטעם הדבר, מפני דמין הבהמה הוא מין אחד, והמין עצמו מחולק, יש מהן טהורין ויש מהן טמאין, וכן במין עוף, יש מהן טהורין ויש מהן טמאין, ואין האדם יכול להבדיל ביניהן מאחר שהמין אחד, אלא אם הוא בקי בהן ובשמותן:

[מז] צריך לומר בין חמור לפרה. דאין לומר דאתא שיהיה מכיר בהן, כדאמרינן לפני זה, דאם כן לכתוב "להבדיל" גבי (ר' פסוק מו) 'זאת תורת הבהמה וכל נפש העוף להבדיל', ולמה צריך לומר עוד "בין (החיה) [הטמא]", אלא לומר שיבדיל בין 'טמאה לך וכו. ולהא בלחוד לא אתא, דלמה כתב בלשון "להבדיל", הוי ליה למכתב 'זאת תורת הבהמה הטמאה והטהורה':