מפרשי רש"י על ויקרא יא לה


<< | מפרשי רש"י על ויקראפרק י"א • פסוק ל"ה | >>
א • ג • ח • יא • יב • יג • כג • כד • כה • כו • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • מ • מא • מג • מד • מז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא י"א, ל"ה:

וְ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר־יִפֹּ֨ל מִנִּבְלָתָ֥ם ׀ עָלָיו֮ יִטְמָא֒ תַּנּ֧וּר וְכִירַ֛יִם יֻתָּ֖ץ טְמֵאִ֣ים הֵ֑ם וּטְמֵאִ֖ים יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃


רש"י

"תנור וכירים" - (כלים יא) כלים המטלטלין הם והם של חרס ויש להן תוך ושופת את הקדרה על נקב החלל ושניהם פיהם למעלה

"יתץ" - שאין לכלי חרס טהרה בטבילה

"וטמאים יהיו לכם" - שלא תאמר מצווה אני לנותצם ת"ל וטמאים יהיו לכם אם רצה לקיימן בטומאתן רשאי


רש"י מנוקד ומעוצב

תַּנּוּר וְכִירַיִם – כֵּלִים הַמִּטַּלְטְלִים הֵם; וְהֵם שֶׁל חֶרֶס, וְיֵשׁ לָהֶן תּוֹךְ, וְשׁוֹפֵת אֶת הַקְּדֵרָה עַל נֶקֶב הֶחָלָל; וּשְׁנֵיהֶם פִּיהֶם לְמַעְלָה.
יֻתָּץ – שֶׁאֵין לִכְלִי חֶרֶס טָהֳרָה בִּטְבִילָה.
וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם – שֶׁלֹּא תֹּאמַר: מְצֻוֶּה אֲנִי לְנָתְצָם; תַּלְמוּד לוֹמַר: וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם, אִם רָצָה לְקַיְּמָן בְּטֻמְאָתָן – רַשָּׁאי (ספרא שמיני, פרק י,י).

מפרשי רש"י

[כח] כלים המטלטלים. פירש רש"י 'מטלטלים', דאי הוי מחובר לקרקע הוי כקרקע (שבת דף פא.), ואינו מקבל טומאה, כך דעת רש"י. אבל הרמב"ם כתב בפירוש המשניות ממסכת כלים (ספ"ה) 'שכל הכלים המחוברים בארץ טהורים, חוץ מתנור וכירים שפירש הכתוב, [אולם] חוץ מאלה - השורש אצלנו כל המחובר בקרקע כקרקע דמי', עד כאן דברי הרמב"ם. ובאמת יש משניות הרבה דכירה מטמא אף על גב דמחובר בארץ. דתנן בפרק ששי (כלים מ"א) 'ג' פטפוטים בארץ וחברן בטיט להיות שופת עליהן הקדירה - טמאה. קבע ג' מסמרים בארץ טהורה', דמשמע דכהאי גוונא בפטפוטים טמאה, אף על גב דמסתמא בודאי יש חבור לארץ, דאיך יקבע מסמר בלא חבור בארץ. ועוד תניא בתוספתא (כלים פ"ה מ"א) 'ג' פטפוטים שנתנו בארץ וחברן בטיט - טמאה, ורבי יודא מטהר עד שיחבר זה לזה בטיט', משמע דתנא קמא איירי שחברן בארץ בטיט, ואפילו הכי טמא לתנא קמא. ואם כן אי אמרינן דכל המחובר לקרקע כקרקע - לא הוי מקבל טומאה. ועוד, דתניא (שם) 'ג' אבנים שחברן זו לזו ולא חברן לקרקע, חברן לקרקע ולא חברן זו לזו, טמאים'. והרי אותן שחברן לקרקע אי אפשר לטלטל אותם כלל, ואפילו הכי טמאים משום כירה:

ויותר צריך לי עיון, שהרמב"ם פירש שהוא גזירת הכתוב, מנין זה, דלמה לא נאמר כיון שיש לתנור וכיריים בית קבול - שמקבל הקדירה - טמא, אף על גב שמחובר בארץ, וכן כל כלי אם יש לו בית קבול, והוא מחובר בארץ - טמא, כיון שלא ביטל אותו אצל הארץ, וכך נראה: