מ"ג ויקרא יא מז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַטָּמֵ֖א וּבֵ֣ין הַטָּהֹ֑ר וּבֵ֤ין הַֽחַיָּה֙ הַֽנֶּאֱכֶ֔לֶת וּבֵין֙ הַֽחַיָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א תֵאָכֵֽל׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לְאַפְרָשָׁא בֵּין מְסָאֲבָא וּבֵין דָּכְיָא וּבֵין חַיְתָא דְּמִתְאַכְלָא וּבֵין חַיְתָא דְּלָא מִתְאַכְלָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לְאַפְרָשָׁא בֵּינֵי מְסָאֲבָא וּבֵינֵי דַכְיָא בֵּינֵי חַיְיתָא דְמִיכַשְׁרָא לְאִיתְאַכְלָא וּבֵינֵי חַיְיתָא דְלָא מִיכַשְׁרָא לְאִיתְאַכְלָא: |
רש"י
"בין הטמא ובין הטהור" - צ"ל בין חמור לפרה והלא כבר מפורשים הם אלא בין טמאה לך לטהורה לך בין נשחט חציו של קנה לנשחט רובו
"ובין החיה הנאכלת" - צ"ל בין צבי לערוד והלא כבר מפורשים הם אלא בין שנולדו בה סימני טרפה כשרה לנולדו בה סימני טרפה פסולה חסלת פרשת שמיני
[מז] צריך לומר בין חמור לפרה. דאין לומר דאתא שיהיה מכיר בהן, כדאמרינן לפני זה, דאם כן לכתוב "להבדיל" גבי (ר' פסוק מו) 'זאת תורת הבהמה וכל נפש העוף להבדיל', ולמה צריך לומר עוד "בין (החיה) [הטמא]", אלא לומר שיבדיל בין 'טמאה לך וכו. ולהא בלחוד לא אתא, דלמה כתב בלשון "להבדיל", הוי ליה למכתב 'זאת תורת הבהמה הטמאה והטהורה':
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר – צָרִיךְ לוֹמַר בֵּין חֲמוֹר לְפָרָה? וַהֲלֹא כְּבָר מְפֹרָשִׁים הֵם! אֶלָּא בֵּין טְמֵאָה לְךָ לִטְהוֹרָה לְךָ, בֵּין נִשְׁחַט חֶצְיוֹ שֶׁל קָנֶה לְנִשְׁחַט רֻבּוֹ (שם,ז).
וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת – צָרִיךְ לוֹמַר בֵּין צְבִי לְעָרוֹד? וַהֲלֹא כְּבָר מְפֹרָשִׁים הֵם! אֶלָּא בֵּין שֶׁנּוֹלְדוּ בָּהּ סִימָנֵי טְרֵפָה כְּשֵׁרָה לְנוֹלְדוּ בָּהּ סִימָנֵי טְרֵפָה פְּסוּלָה (שם,ח).
רמב"ן
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרק יב (עריכה)
[ז] "להבדיל בין הטמא ובין הַטָּהֹר"[1] -- צריך לומר בין פרה לחמור?! והלא מפורשים הם! אם כן למה נאמר "להבדיל בין הטמא ובין הטהור"? בין טמאה לך לטהורה לך. בין שנשחט רובו של קנה לנשחט חציו. וכמה היא בין רובו לחציו? מלא שערה.
[ח] "בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תֵאָכֵל" -- אין צריך לומר בין צבי לערוד, והלא הם כבר מפורשים! אם כן למה נאמר "בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל"? בין טרפה כשרה לטריפה פסולה.
אחרים אומרים: 'בין החיה אשר לא תאכל'-- בא ליתן אזהרה לחיה.
- ^ נראה שצריך לומר פה "והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור" שכתוב בפר' קדושים (ויקרא כ, כה) - מלבי"ם