מפרשי רש"י על בראשית מב כג
רש"י
"והם לא ידעו כי שומע יוסף" - מבין לשונם ובפניו היו מדברים כן
"כי המליץ בינותם" - כי כשהיו מדברים עמו היה המליץ ביניהם היודע ל' עברי ולשון מצרי והיה מליץ דבריהם ליוסף ודברי יוסף להם לכך היו סבורים שאין יוסף מכיר בלשון עברי
"המליץ" - זה מנשה בנו
רש"י מנוקד ומעוצב
וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שׁוֹמֵעַ יוֹסֵף – מֵבִין לְשׁוֹנָם (תרגום יונתן). וּבְפָנָיו הָיוּ מְדַבְּרִים כֵּן.
כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם – כִּי כְּשֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים עִמּוֹ, הָיָה הַמֵּלִיץ בֵּינֵיהֶם הַיּוֹדֵעַ לְשׁוֹן עִבְרִי וְלָשׁוֹן מִצְרִי, וְהָיָה מֵלִיץ דִּבְרֵיהֶם לְיוֹסֵף וְדִבְרֵי יוֹסֵף לָהֶם; לְכָךְ הָיוּ סְבוּרִים שֶׁאֵין יוֹסֵף מַכִּיר בְּלָשׁוֹן עִבְרִי.
הַמֵּלִיץ – זֶה מְנַשֶּׁה [בְּנוֹ] (תרגום יונתן; ב"ר שם).
מפרשי רש"י
[יט] כשהיו מדברים עמו וכו'. לא שהיה עתה המליץ בינותם, דכל שכן דלא היה ראוי להם לדבר זה בפני המליץ, שהרי יגיד ליוסף דבריהם:
[כ] המליץ זהו מנשה. דאם לא כן לא הוי ליה לכתוב "המליץ" בה"א הידיעה, רק 'כי מליץ בינותם', ומאחר שכתוב בה"א משמע מליץ ידוע, ואין ידוע שהיה מבין בלשון הקדש רק מנשה שהיה בכור ליוסף, והיה מלמדו לשון הקודש, שהרי האב חייב ללמוד לבנו לשון הקודש: