מפרשי רש"י על בראשית לב כו


<< | מפרשי רש"י על בראשיתפרק ל"ב • פסוק כ"ו |
א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כג • כד • כה • כו • כח • כט • לא • לב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ל"ב, כ"ו:

וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ ל֔וֹ וַיִּגַּ֖ע בְּכַף־יְרֵכ֑וֹ וַתֵּ֙קַע֙ כַּף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵאָֽבְק֖וֹ עִמּֽוֹ׃


רש"י

"ויגע בכף יריכו" - קולית הירך התקוע בקלבוסת קרוי כף ע"ש שהבשר שעליה כמין כף של קדירה

"ותקע" - נתקעקע ממקום חברתה ודומה לו (ירמיהו ו) פן תקע נפשי ממך לשון הסרה ובמשנה לקעקע ביצתן לשרש שרשיהן


רש"י מנוקד ומעוצב

וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ – קוּלִית הַיָּרֵךְ הַתָּקוּעַ בַּקִּלְבּוֹסִית קָרוּי "כַּף", עַל שֵׁם שֶׁהַבָּשָׂר שֶׁעָלֶיהָ כְּמִין כַּף שֶׁל קְדֵרָה.
וַתֵּקַע – נִתְקַעְקְעָה מִמָּקוֹם מַחְבַּרְתָּהּ. וְדוֹמֶה לוֹ: "פֶּן תֵּקַע נַפְשִׁי מִמֵּךְ" (ירמיהו ו,ח), לְשׁוֹן הֲסָרָה. וּבַמִּשְׁנָה:[1] "לְקַעְקֵעַ בֵּיצָתָן", לְשָׁרֵשׁ שָׁרָשֵׁיהֶן.

מפרשי רש"י

[לג] הודה לי על הברכות. דאם לא כן הוא בקש לברכו והשיב לו "לא שיאמר עוד שמך" (ר' פסוק כח), אלא יעקב בקש להודות לו על הברכות, והשיב לו "לא יאמר עוד וגומר", דסופו יודה לו על הברכות. ומה שהוצרך לומר כי 'סופו נגלה ה' עליו', דאם לא כן איך רשאי המלאך לשנות לו שמו, דאין זה שליחותו, אלא פירושו כי 'סופך יהיה נגלה וכו. ועוד דכאן כתיב "לא יאמר עוד שמך יעקב", ואם בא לקרות לו שם הוי ליה למימר 'לא יקרא עוד שמך' אם היה בא לומר שלא יקרא לעולם עוד שמו יעקב, אלא "לא יאמר" קאמר, ורוצה לומר דכך יאמר לו על ידי הקב"ה, ומזה למדנו שלא קרא לו שם אחר כלל, אלא אמר לו מה יהיה בסוף, שכך יאמר לו. ולפיכך צריך לפרש הא דכתיב (פסוק כט) "ויברך אותו שם" שלא היה רוצה יעקב בזה, והוצרך להודות לו מיד. ומה שלא רצה להודות לו מיד - מפני שלא היה רוצה להודות אלא כאשר היה רצון הקב"ה, וחשב כי יקטרג עוד עליו, וגם הקב"ה לא יברך אותו ואז לא היה צריך המלאך להודות, שהרי תלה אותו כאשר הקב"ה יברך אותו וישנה שמו, ולפיכך לא רצה יעקב, והוצרך להודות לו שם:

  1. ^ ביטוי זה לא מופיע במשנה, ולא ברורה לאן כוונתו של רש"י. אמנם ראו ויקרא רבה יא,ז. ואולי צ"ל "לקעקע הבירה", וכוונתו לגיטין נה א. וצ"ע.