מפרשי רש"י על בראשית לב כד
רש"י
"את אשר לו" - הבהמה והמטלטלין עשה עצמו כגשר נוטל מכאן ומניח כאן
רש"י מנוקד ומעוצב
אֶת אֲשֶׁר לוֹ – הַבְּהֵמָה וְהַמִּטַּלְטְּלִים. עָשָׂה עַצְמוֹ כְּגַשָּׁר, נוֹטֵל מִכַּאן וּמַנִּיחַ כַּאן.
מפרשי רש"י
[לב] שכח פכין קטנים. בגיד הנשה (חולין דף צא.) פירש שם (רש"י) דכל כלים החשובים כבר העביר אותם, כדכתיב (פסוק כג) "ויעבר את אשר לו". ואם תאמר מנא ליה דשכח אותם, שמא עדיין לא העבירם וחזר אחריהם, ויש לומר דהא על כרחך אתה צריך לומר דהיה דבר קטן מאד, וגם לא היה הרבה כלים אלא ב' או ג' פכים קטנים, דהא כתיב "ויעבר כל אשר לו" ואם הרבה היו לא העביר עדיין כל אשר לו, אלא מעטים היו. ואין דרך בני אדם שחוזר אחר כלים קטנים מעטים עוד פעם אחר בפני עצמו, דמאחר דמשא קטון הוא - מעביר אותו עם הראשון, דהרי דבר קטן מאד היה, אלא ששכח אותו. ואין לומר שכל כך היה משא גדולה בראשונה עד שלא היה יכול להעביר עמו אף דבר קטן, אטו בשוטה עסקינין דיעבר מתחלה משא גדול כל כך עד שאי אפשר לישא עוד אף דבר קטן - ויחזור אחר כך עוד פעם בשביל דבר קטן, והיה לו לחלק את המשא לשני משאות בינונים, אלא ששכח אותם. ועוד - דקרא מוכח שהיה עושה עצמו כגשר ועמד בנחל ונוטל מכאן ונותן לכאן (רש"י פסוק כג), והשתא אי לא שכח את פכין קטנים - איך נעשה שהיה נשאר לבדו, דהרי היה הכל אצל הנחל כמו שאר כלים שהיה מעביר, ולא נשאר לבד תחלה, אלא על כרחך שכח אותם רחוק מן הנחל וחזר אחריהם, ונשאר לבד. ואם תאמר מנא ליה 'פכין קטנים' דילמא מידי אחריתי, יש לומר דכיון דבתורה סתמא כתיב "ויוותר יעקב לבדו" ולא פירש על מה חזר - יש לנו לאוקמי אמסתבר טפי, דהיינו פכים קטנים, דמילתא דשכיח הוא דדרך לשכוח אותם, לפי ששאר דבר קטן אין רגיל כך להשתמש בהם, ומייחד אדם להם מקום בכלים גדולים כתיבה וכיוצא בזה, אבל פכים קטנים - רגיל שישתמש בהם תמיד בכל מקום, ובאים לידי שכחה, ויש לנו לאוקמי אמסתבר. אי נמי הא דקאמר 'פכים קטנים' כעין פכים קטנים קאמר, דהוא דבר קטן, ודרך השכחה בהם: