מפרשי רש"י על בראשית יח לב
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק י"ח • פסוק ל"ב | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כט • לא • לב • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַ֠יֹּ֠אמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אַךְ־הַפַּ֔עַם אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה׃
רש"י
"אולי ימצאון שם עשרה" - על פחות לא בקש אמר דור המבול היו ח' נח ובניו ונשיהם ולא הצילו על דורם ועל ט' ע"י צירוף כבר בקש ולא מצא
רש"י מנוקד ומעוצב
אוּלַי יִמָצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה – עַל הַפָּחוּת לֹא בִּקֵּשׁ. אָמַר: דּוֹר הַמַּבּוּל הָיוּ שְׁמוֹנָה, נֹחַ וּבָנָיו וּנְשֵׁיהֶם, וְלֹא הִצִּילוּ עַל דּוֹרָם. וְעַל תִּשְׁעָה עַל יְדֵי צֵרוּף כְּבָר בִּקֵּשׁ וְלֹא מָצָא (בראשית רבה מט,יג).
מפרשי רש"י
[סו] כבר בקש ולא מצא. אין לפרש 'בקש ולא מצא' מה שבקש אם ימצאו שם ארבעים וחמשה (פסוק כח), וזהו על ידי צירוף, שמא מ"ה לא נמצאו אבל ט' נמצאים, אלא פירושו 'כבר בקש ולא מצא' כלומר אחר שהתפלל על מ"ה, וזהו על ידי צירוף, אם כן ממילא כל אותן הנזכרים אחר זה דהיינו שלשים ועשרים וי' - גם כן על ידי צירוף הם, דמאי שנא צירוף בחמשים ולא יהיה צירוף במ' וכן בלמ"ד וכן בכ"ף וכן ביו"ד, דאם הקב"ה יצטרף בנ' - יצטרף גם כן בארבעים וכן בכלם:
בד"ה הואלתי כו' נ"ב ויש מקשין למה לא פירש על הואלתי הראשון שהוא לשון רציתי ואני אומר שגם קשה לי למה לא אמר אברהם בתחילה הואלתי ובפעם הרביעי כשבקש על עשרים חזר ואמר הואלתי אלא נראה דהואלתי שכתב באחרונה הוא לשון רציתי וכאלו היה מבקש רשות מהשם יתברך לבקש ממנו דבר חדש ומופלא כי בתחילה ביקש על הצירוף וא"כ כשהקב"ה הבטיח לו על הצירוף א"כ ממילא ביקש ארבעים אפילו ע"י צירוף וכן שלשים יצילו לפי ערך עד כשבקש על עשרים שזהו ענין חדש שהוא המיעוט מן החמשים שהבטיחו הקב"ה מתחילה דשמא זכות של רבים יועילו וק"ל ומ"ה לא פירש"י על הואלתי הראשון דבודאי הוא לשון התחלה אבל הואלתי האחרון הוא קשה דאי לשון התחלה הוא או יאמר בכולן או בפעם הראשון לחוד ותו לא אלא בודאי הראשון הוא התחלה והשני הוא רציתי ודוק מהרש"ל: