מפרשי רש"י על בראשית יח יג
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק י"ח • פסוק י"ג | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כט • לא • לב • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃
רש"י
"האף אמנם" - הגם אמת אלד
"ואני זקנתי" - שינה הכתוב מפני השלום שהרי היא אמרה ואדוני זקן
רש"י מנוקד ומעוצב
הַאַף אֻמְנָם – הֲגַם אֱמֶת אֵלֵד?
וַאֲנִי זָקַנְתִּי – שִׁנָּה הַכָּתוּב מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁהֲרֵי הִיא אָמְרָה "וַאדֹנִי זָקֵן" (פ"ז ע"א; בראשית רבה מח,יח).
מפרשי רש"י
[מ] שינה הכתוב מפני דרכי שלום. בפרק השוכר את הפועלים (בבא מציעא דף פז.). ופירשו - דהוי למכתב 'ואדוני זקן', דכן אמרה "ואדוני זקן" (פסוק יב), אלא שינה מפני דרכי שלום, דהוי משמע שאמרה שאברהם הוא זקן בעיני שרה, והוא מתבזה עליה בענין הזקנה, לכך אמר "ואני זקנתי". וקשה דשמא אינו שינוי, דהא היא אמרה "אחרי בלותי היתה לי עדנה" (שם), ואם כן זקינה היתה, ועל זה אמר "ואני זקנתי", ואין לומר דסוף סוף שרה "ואדוני זקן" נמי אמרה, ולמה אמר הקב"ה דבריה במה שאמרה "ואני זקנתי", ולא אמר דבריה "ואדוני זקן" - וזהו מפני דרכי שלום, זה אינו, דהא לאו שינוי מקרי, רק שהסתיר דבריה מה שאמרה "ואדוני זקן", אבל לא הוי שינוי כלל (קושית הרא"ם), ויראה דלא קשה, (ושרה) [דשרה] לא צחקה רק בשביל ב' דברים יחד; דהיינו "אחרי בלותי היתה לי עדנה" "ואדוני זקן", כלומר שתי סבות הם יחד, דאחרי בלותי היתה לי עדנה גם אדוני זקן, שאילו הייתי זקינה ואברהם אינו זקן לא היה חידוש כל כך, אם היה הוא זקן ואני לא זקנתי לא היה חידוש כל כך, אבל כאשר שניהם זקנים זהו חדוש גדול, והשתא הקב"ה דקאמר כי שרה צחקה במה שהיא זקינה בלבד - זה שינוי, וזה לא אמרה:
בד"ה שינה הכתוב כו' נ"ב ועיקר הביזוי לאברהם שזכותו לא ינצח חולשת הזקנה וק"ל מהרש"ל: