מפרשי רש"י על בראשית יח יד
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק י"ח • פסוק י"ד |
• א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כט • לא • לב • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הֲיִפָּלֵ֥א מֵיְהֹוָ֖ה דָּבָ֑ר לַמּוֹעֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛יךָ כָּעֵ֥ת חַיָּ֖ה וּלְשָׂרָ֥ה בֵֽן׃
רש"י
"היפלא" - כתרגומו היתכסי וכי שום דבר מופלא ומופרד ומכוסה ממני מלעשות כרצוני
"למועד" - לאותו מועד המיועד שקבעתי לך אתמול למועד הזה בשנה האחרת
רש"י מנוקד ומעוצב
הֲיִפָּלֵא – כְּתַרְגּוּמוֹ: "הֲיִתְכַּסֵּי". וְכִי שׁוּם דָּבָר מוּפְלָא וּמוּפְרָד וּמְכֻסֶּה מִמֶּנִּי מִלַּעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנִי?
לַמּוֹעֵד – לְאוֹתוֹ מוֹעֵד הַמְּיוּחָד שֶׁקָּבַעְתִּי לְךָ אֶתְמוֹל: "לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת" (לעיל יז,כא).
מפרשי רש"י
[מא] מופלא ומופרד ומכוסה. פירוש כי לשון "יפלא" נאמר על הפרשה, כדכתיב (במדבר ו', ב') "כי יפליא לנדור נדר", והוא לשון הפרשה, וזה עיקר לשון הפלאה, אלא שאחר שהוא נאמר על הפרשה נאמר על דבר מופרד גם כן, דהא הפרשה והפרדה אחד הוא. וכן הפרדה וכסוי אחד, דכל דבר שהוא מכוסה מן האדם - הוא מופרד ממנו. ולפיכך תרגם אונקלוס "היפלא" - 'היתכסה' מה' דבר, כי לשון כיסוי הוא שייך כאן. ולא מצינו לפרש לשון הפרשה או הפרדה, דהפרשה הוא מי שמפריד דבר מדבר, וזה נקרא 'הפרשה', והפרדה גם כן על שני דברים שהם מופרדים זה מזה, ושניהם לא יתכן לפרש כך "היפלא מה' דבר", לכך פירוש 'היתכסה מה, שפירושו כי אין דבר נעלם מן ה' לעשות, וזהו בעצמו 'היתכסה', כי כל דבר שהוא מכוסה הוא נעלם, ומה' אין דבר נעלם, ויכול לעשות הכל:
[מב] למועד שקבעתי לך אתמול. דאין לומר למועד הזה בשנה האחרת, דהא עכשיו יום ג' למילתו היה (רש"י פסוק א), וביום הראשון למילתו היה אומר לו "למועד הזה בשנה האחרת" (לעיל יז, כא), אם כן אי אפשר לומר "למועד" בשנה האחרת מהיום, וצריך לפרש למועד שקבעתי לך אתמול. אבל לעיל (פסוק י) לא הוי מצי לפרש "כעת חיה" כעת שקבעתי לך אתמול, דלא יתכן לומר כך, דלשון "כעת" משמע כעת הזאת, אבל "למועד" שייך לזמן המוגבל כבר, וזה יקרא 'מועד' - זמן שנקבע: