מעשה אפוד (דוראן)/פרק כג
מתוך: מעשה אפוד (דוראן)/הכול (עריכה)
הפרק העשרים ושלשה
עריכהולפי שאני חושב הרבעיות בפעלים מין מה מההרכבה, עשיתי משניהם פרק אחד. והנה ההרכבה בפעלים הוסכמה מהראשונים כמו שהתבאר. ועם שקצת מהאחרונים חלקו עליה וסברו במה שהוא נראה מורכב סברות אחרות, הנה אלך דרך הראשונים בזה. ונאמר כי ההרכבה בפעלים אם שהיא מבנינים מתחלפים או מחלקי הבנין האחד בעצמו.
והדמיון בהרכבה אשר מחלקי הבנין: "הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן" (בראשית טז יא) שהוא מורכב מן יָלַדְתְּ לנמצאת במעמד, ומן יוֹלֶדֶת שם הפועלת. וכן "יֹשַׁבְתְּ בַּלְּבָנוֹן" (ירמיהו כב כג) מן יָשַׁבְתָּ ויוֹשֶׁבֶת. וכן "מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה" (יחזקאל ח טז) מורכב מהעבר לנמצאים במעמד [הִשְׁתַּחֲוִיתֶם] ושם הפועלים [מִשְׁתַּחֲוִים]. וכן "בִּעוּתֶיךָ צִמְּתוּתֻנִי" (תהלים פח יז) שהוא מורכב מן צִמַּתְתּוּנִי שהוא כמו צִמַּתְתֶּם אותי ומן צִמְּתוּנִי שהוא [כמו] צִמְּתוּ אותי. וכן "מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן" (ירמיהו ח יח) שהוא מורכב מן מַבְלִיגִי ומן מַבְלִיגָתִי, והרצון: היש מחזיק אותי או מחזקת עלי יגון. וכן "וְשִׁנֵּי כְפִירִים נִתָּעוּ" (איוב ד י) לדעת הא"ע ז"ל (צחות ס"ט) מורכב מן נִתְעוּ מעבר כמו "נִגְלוּ אֵלָיו" (בראשית לה ז) ומן יִתָּעוּ כמו "יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים" (תהלים סט כט). וכבר חשב "לְזָר תַּחְשְׁבֻנִי" (איוב יט טו), "וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת" (ש"א ו יב), "וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן" (בראשית ל לח), "וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת" (יחזקאל לז ז) שהן מורכבים מפעל הזכר ופעל הנקבה בבנין האחד.
וההרכבה בבנינים המתחלפים, כמו "מְקֻנַּנְתְּ בָּאֲרָזִים" (ירמיהו כב כג) מן קֻנַּנְתְּ העבר שלא הוזכר פועלו ומן מְקַנֶּנֶת שם הפועלת לבנין פִּעֵל הדגש. וכן לפי דעת הא"ע במאזנים שער הזרים, "נְגֹאֲלוּ בַּדָּם" (איכה ד יד) מורכב מנִפְעַל [נִגְאֲלוּ] ופּוּעַל שלא הוזכר פועלו [גּוֹאֲלוּ]. וכן "וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים" (יחזקאל כג מח) <עמ' 123> מנִפְעַל [נוֹסְרוּ] והִתְפַּעֵל [הִוַּסְּרוּ], והתי"ו בכח הדגש. וכן "אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה" (דברים כד ד). "וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם" (דברים כא ח) מנִפְעַל והִתְפַּעֵל, וכן "וְאֵשֶׁת מִדְיָנִים נִשְׁתָּוָה" (משלי כז טו). "וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ" (משלי כד כח) מן הִפְעִיל [הִפְתִּיתָ] ופִּעֵל הדגוש [פִּתִּיתָ]. "וְהֻנִּיחָה שָּׁם" (זכריה ה יא) מן הִפְעִיל [הִנִּיחָהּ] והוּפְעַל [הוּנְּחָה]. וכן "נוּלְּדוּ לְהָרָפָא" (דה"א כ ח) מנִפְעַל [נוֹלְדוּ] ושלא הוזכר פועלו [יֻלְּדוּ]. וכן "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָתְפָּקְדוּ" (מ"א כ כז) מהִתְפַּעֵל [הִתְפָּקְדוּ] והוּפְעַל [הָפְקְדוּ]. ועם זה התבאר שאין להניח לנִפְעַל והִתְפַּעֵל פעלים שלא הוזכרו פועליהם בהיותם מתעברים כמו שהניח ר' יונה (הרקמה שער יד). וכבר נמצאת ההרכבה מסוגים מתחלפים: "וְהוֹשְׁבוֹתִים כִּי רִחַמְתִּים" (זכריה י ו) שהוא מורכב מן וַהֲשִׁיבוֹתִים נח העי"ן ומן וְהוֹשַׁבְתִּים נח הפ"א. וכבר התבאר כי הִתְפַּעֵל והִתְפּוֹעֵל הם אופנים מתחלפים לבנין הִתְפַּעֵל, ולפי זה "וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד" (חבקוק ג ו), "וְלֹא יִתְבּוֹנָן" (איוב יא יא), "אַל תִּתְלוֹצָצוּ" (ישעיהו כח כב), "לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ" (בראשית מג יח) והדומים להם אינם מורכבים מפּוֹעֵל והִתְפַּעֵל כמו שחשבו אלה האחרונים.
והמכוון בהרכבה הוא להורות בפעל האחד על כל מה שיורו עליו שני הפעלים אשר הורכב מהם או השם והפעל אשר הורכב מהם לקצר המאמר, לא שיורה על פעל או מקרה נמזג משני הפעלים מתחלף לענין כל אחד מפשוטיו כמו מה שהוא הענין בהרכבה ההמזגית אצל הטבע, אבל יורה על קבוץ שני ההוראות ההם במדרגת ההרכבה השכוניית, עם שהרכבת הפועל המוסכם הוא ממין ההרכבה ההמזגית או דומה לה, ולזה היתה המלה אחת לבד. ומכח מה שיכתב הא"ע ז"ל (מאזנים שם) במלת "מַבְלִיגִיתִי" תבין זה, ומפרשי הכתוב הלכו בדרך זה.
ואחר שהתבאר זה מהרכבת הבנינים יבא הדבור ברבעיוּת הנמצא בכתוב בפעלים לפי שהוא מין מה מההרכבה, והוא היות המלה מורה על ענינים מתחלפים, כמו שאמרו המדקדקים ב"רֻטְפַשׁ בְּשָׂרוֹ מִנֹּעַר" (איוב לג כה) שהוא מורכב מן 'רטוב' ו'פש'. ו"פַּרְשֵׁז עָלָיו" (איוב כו ט) – פֵּרֵשׁ שַׁדַּי זִיו. וכבר כתבתי כרסם שהוא מורכב (לעיל פרק טו) וכן אחשוב בכלם, והוא קצור מבעל הלשון או מאנשי הלשון שחדשום אחר כן, והוא הנראה יותר, כי הפעלים האלה מעטים הם ולא נמצא מהמרֻבעים במוחלט בכל הכתוב כי אם ארבעה, והם דברי הנביאים והמדברים ברוח הקדש אחר התורה השלמה, ולא נמצא אחד מהם כתוב בה, ולא מהמרֻבעים לא במוחלט כי אם ארבעה, והם: "כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת" (בראשית כא טז), "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף" (בראשית מז יב), "בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ" (בראשית כז יב), "וַיִּתְמַהְמָהּ וַיַּחֲזִיקוּ" (בראשית יט טז). והנה המרבעים במוחלט הם: "וְדָוִיד מְכֻרְבָּל" (דה"א טו כז), "יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר" (תהלים פ יד), "רֻטְפַשׁ בְּשָׂרוֹ" (איוב לג כה), "פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ" (איוב כו ט). אמנם נקראו אלה 'מרֻבעים במוחלט' לפי שהאותיות השרשיות בכל אחד מהם נבדלות לא תדמה האחת לאחרת. ולמדקדקים בזה חלוקה אחרת, וזה שהם אמרו כי מהם 'מרבעים' סתם ומהם 'משיגי המרבעים'. והמכוון בחלוקה זו, כי הפעלים אשר הארבע אותיות הנבדלות מהכרח הגזרה ושרשיות אליה יקראו 'רביעיים' כמו "מְכֻרְבָּל" וחביריו; או שהפ"א והעי"ן באו בו נכפלות והם מהכרח הגזרה ושרשיות אליה גם כן כמו "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף", "מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז" (ש"ב ו יד), "מְקַרְקַר קִר" (ישעיהו כב ה). וה'משיג הרבעי' הוא שהשלש אותיות ממנו אותיות הגזרה ושרשיות אליה לבד, וזה על שני פנים, כי הוא אם שיהיה נח העי"ן והלמ"ד בו כפולה כמו "עַד יְכוֹנֵן" (ישעיהו סב ז), "יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת" (תהלים כט ט), "יְנֹפֵף יָדוֹ" (ישעיהו י לב), "נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב" (תהלים כג ג), או שיהיה נח העי"ן והפ"א והלמ"ד כפולות, כמו "מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה" (ישעיהו כב יז), "וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ" (מלאכי ג ב). ואמנם השם הזה מכלל נחי העי"ן, לפי שנמצא "וְלֹא יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ" (ירמיהו י י). והנה אמרו ב"מְתַחֲרֶה בָאָרֶז" (ירמיהו כב טו) שהוא גם כן משיג הרביעי והה"א נוספת. ובכאן מין אחר מהמשיגים לפי דרכם לא זכרוהו, והוא שתהיה הלמ"ד בו נחה והוא כפול הפ"א <עמ' 124> והעי"ן, כמו "בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי" (ישעיהו יז יא) כי שרשו שׂגה מהסכמתם, וכן "וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא" (ישעיהו יד כג) אם שרשו טאה, "וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ" (בראשית כז יב). ובא כפול הפ"א: "לְחַרְחַר רִיב" (משלי כו כא) כי שרשו חרר לפי דבריהם, ואולי שרשו חרה ובא על דרך "תְּשַׂגְשֵׂגִי".
ואשר ראוי שתדעהו שהפעלים הרבעיים הם כלם על פִּעֵל הדגש או שלא הוזכר פועלו הבא על פּוּעַל וכן המשיג, זולת הבא עלול העי"ן ע"ד פּוֹעֵל כמו "יְכוֹנֵן", "יְחוֹלֵל", "יְנֹפֵף" והדומים. והדמיון לרביעי: כִּרְבֵּל, כִּרְסֵם, פַּרְשֵׁז, כי הפתח מקום חירק. וכן מהמשיגים לפי דרכם: "וּמִי מְכַלְכֵּל", "שָׁמַיִם שִׁפְרָה" (איוב כו יג), "תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים" (ירמיהו יב ה), "בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ". והבא על דרך שלא הוזכר פועלו, כמו "רֻטְפַשׁ בְּשָׂרוֹ", "יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם" (תהלים מה ג). וכבר נמצא ממנו ההִתְפַּעֵל: "וַיִּתְמַהְמָהּ", והם הניחוהו מכלל המשיגים כפולי הפ"א והעי"ן. אמרו ב"מֵעַי חֳמַרְמָרוּ" (איכה א כ) שהוא שלישי כפול העי"ן והלמ"ד, והטיבו שלא נניח פעל חמישי. והנה לפי מה שהתבאר לא ימצא הרביעי והמשיג בכל הסוגים הנזכרים כי אם בשלמים ונחי העי"ן והלמ"ד והכפולים. וזה מספיק במה שהניחו מהבנין הרביעי.