מלבי"ם על בראשית לא ט
<< | מלבי"ם על בראשית • פרק ל"א • פסוק ט' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיַּצֵּ֧ל אֱלֹהִ֛ים אֶת־מִקְנֵ֥ה אֲבִיכֶ֖ם וַיִּתֶּן־לִֽי׃
(ח - ט) "אם כה יאמר." שלבן היה ממתין תמיד עד שהגיע עת לידת הצאן, ואז החליף את משכרתו פעם לעקודים ופעם לנקודים, ואז הלא כבר היו הצאן כעצמים בבטן המלאה, וה' שנה את צבע הצאן כפי מה שבחר לבן בעת הלידה לתת בשכרו. ועז"א אם כה יאמר בלשון עתיד, אם עתיד לאמר עקודים יהיה שכרך ילדו כל הצאן עקודים, באופן שנראה בעליל "שהציל ה' את מקנה אביכם ויתן לי", כי טרם שגמר אומר ששכר יעקב עקודים היו העקודים ללבן, ואחר שגמר אומר שיהיו עקודים נהפך שיהיו ליעקב, לפ"ז אין לו להתרעם שעשיתי זאת בתחבולות, כי זה נעשה ע"י נס:
<< · מלבי"ם על בראשית · לא ט · >>