מלבי"ם על בראשית לא מא


(מא) "זה לי עשרים שנה בביתך". ר"ל אולי עלה בלבך טובתי, יען שהייתי עשרים שנה בביתך ולא נהגת עמי כראוי לשלם לפועל נאמן בית שעבד באמונה עשרים שנה. ועז"א זה לי, ר"ל מה שנוגע לי לטובתי, וגם ע"ז אראך חשבון ברור העול שעשית לי, " הנה עבדתיך ארבע עשרה שנה" בלא שום שכר, רק "בשתי בנותיך", וזה עולה אחת מהרמאות שעשה שנתן לו לאה עד שהוצרך לעבוד י"ד שנה בחנם, [עולה שניה] כי רק "שש שנים עבדתי בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים", ואיך תאמר שבאת אלי להשלים שכרי הלא היה בהפך, והראיה לזה. כי,