פתיחת התפריט הראשי

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | מאירי | הריטב"א | הרשב"א | תוספות רי"ד | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש | בן יהוידע

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף ע עמוד אעריכה

תוס' בד"ה ה"נ כו'. וי"ל דאם כן אפילו שמואל כו'. נמחק אפילו. ונ"ב בס"א אינו וכן נראה עיקר דלרב לא קשה מידי דהא מיד כשהתנה נאסרה בתשמיש המטה בסתם ודו"ק.

דף עא עמוד אעריכה

גמ' ואמר רב מחלוקת כו' כצ"ל:

שם יוציא ויתן כתובה כו'. נ"ב והאי יוציא דתנן משמע לי יוציא בעל כרחו אפילו רוצה לקיימה מטעמא דמסנא הוא דסני לי כדלקמן אלא שראיתי להרמב"ם ז"ל שכתב בפ' י"ב מהלכות אישות נדרה היא שלא תאכל אחד מכל הפירות אם רצה שתשב תחתיו ולא תאכל הפירות תשב ואם אמר איני רוצה באשה נדרנית יוציא ויתן כתובה שהרי היה בידו להפר והוא קיים לה ברצונו ע"כ ודקדק כן מדאמרינן גבי האשה שנדרה בנזיר ואמר אי אפשי באשה נדרנית יוציא ויתן כתובה וכבר כתבו דלאו דוקא אלא ה"ק ואם אמר הבעל אי אפשי באשה נדרנית ומשום הכי לא הפר לה יוציא ויתן כתובה ע"כ לשון הר"ן:

תוס' בד"ה שלא תטעום כו' דאפי' לא טעמה מין כו' כצ"ל:

בא"ד דשרקיה טינא כו'. נ"ב שהיה נודר אם אשא אשה קודם שאלמוד כו' יאסרו עלי כל הנאות שבעולם ולא עלה בידו ונשא אשה ורב אחא שרקיה בטינא כלומר הטיחו בטיט שלא יהנה מן העולם עד שהתירו לו הנדר כו':


דף עב עמוד בעריכה

גמ' אמר רבא דאמרה ליה ניכליה אריה כו'. נ"ב ס"א רבה:

שם קדושין דברים שיש בהן ענוי נפש אמר ר"י כו' כצ"ל:


דף עג עמוד אעריכה

רש"י בד"ה מאי לאו כו' הוא בעי כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה ושמואל כו' וגדלה אצלו דבסתמא כו' כצ"ל:


דף עג עמוד בעריכה

גמ' אמר ליה אביי והא מתניתין כו'. נ"ב כ"ל דל"ג [ליה] אלא אביי הוא דקמתמה על האי מימרא שאמרו משמיה דרבה והשתא שפיר גרסינן בתר הכי אלא איתמר כו' והוא מדברי אביי:

שם אלא אי אתמר הכי איתמר אמר רבה כו' אמר אם בעלו לא קנו כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה קטן כו' כתיב אע"פ ששלח כו' כצ"ל והד"א:


דף עד עמוד אעריכה

גמ' המקדש על תנאי ובעל דברי הכל אינה צריכה הימנו גט כו' כצ"ל:


דף עד עמוד בעריכה

תוס' בד"ה ממאנת והולכת כו' ואפי' נודע לה הטעות כו' נ"ב פי' ומחלה ודו"ק:

בד"ה משום שם רע לא יחזיר כו' כיון שלא התנה ולא כפל כו'. נ"ב פי' שלא אמר אם יהא בך שם רע יהא גט או שיאמר על מנת דאית בך שם רע אני מוציאך אלא אמר משום שם רע אני מוציאך ומה שאמר אח"כ ולא כפליה נקיט משום ר"מ דבעי תנאי כפול וא"כ אפי' התנה מאחר שלא כפליה ואמר אם לא יהא בך שם רע כו' א"כ כאילו לא התנה דמי וק"ל:

בא"ד מדמשני התם הא מני רבי מאיר היא כו'. נ"ב פי' מתני' דהתם קתני המוציא אשתו משום איילונית רבי יהודה אומר לא יחזיר וחכ"א יחזיר וקאמר מני חכמים ר"מ כו':

בא"ד תנאי כפול אפילו לעז ליכא כו'. נ"ב פי' גבי איילונית דסבר ר"מ יחזיר היינו שלא אמר תנאי וג"כ לא כפל למילתיה פי' שיחזור ויפרש אם לא היתה איילונית לא הייתי מוציאך אלא שאמר משום איילונית אני מוציאך לחוד אבל ר"מ דהכא שסבר לא יחזיר גבי שם רע ונדר משום קלקולא איירי בכפליה למילתא שאמר אני מגרשך משום שם רע או נדר ואם לא היה זה וכו' וכן איתא בתוס' לשם:


דף עה עמוד אעריכה

גמ' דאמרה לא ניחא לי דאיתסר בקריביה כו'. נ"ב תימה אמאי צריכה למיסר בקריביה תיפוק ליה שהוא לא יגרשנה שהרי הבעל אינו מגרש אלא לרצונו ויש ליישב בדוחק דה"ק ליתני אינה מקודשת משום דהיא נמי אמרה לא בעינא באיש נדרן שהרי בעבור זה התנה עמו ואפילו תאמר שהוא רוצה להתקשר שאם ידור עוד שיהא חייב לגרשנה סוף סוף יכולה למימר לא ניחא לי כו':

שם אביי אמר דשומשמנא גברא כו'. נ"ב כל הסוגיא ביבמות בסוף האשה שלום:

שם כאן בזיעה עוברת כו'. נ"ב לולא כבוד התוס' נראה לפרש דהכי קאמר בזיעה עוברת כלומר שאינו תמיד אלא פוסקת וחוזרת ואפ"ה שייך לומר עליו קבוע שהחולי קבוע כך לעולם ואינו דומה לעוברת דהתם שהחולי הוא בלי הפסק אבל לאחר הזמן יפסיק לגמרי ויעבור ודו"ק:


דף עה עמוד בעריכה

תוס' בד"ה מי ששנה זו כו' חזקה אין אדם שותה בכוס כו'. נ"ב ותימה לפי זה אמאי לא מוקי בחד תנא ויאמר עד כאן לא קאמר רבי יהושע דאזלי' בתר חזקת ממון [אלא] בחד ספיקא אבל לא בתרי ספיקא דספק תחתיו ונסתחפ" שדהו ואם תמצא לומר מקודם שמא נתפייס והוי ספק ספיקא ודו"ק. (עיין במהרש"א):


דף עו עמוד אעריכה

תוס' בד"ה על בעל החמור כו' ראשון ראשון קנה כו'. נ"ב פי' כל סאה בפני עצמה שמשך קנה ולא אמרי' לא קנה עד שימשוך כל הכור דהא כור הזכיר בדבריו ונפקא מינה ליוקרא כו' וק"ל:


דף עו עמוד בעריכה

גמ' קדושין לטבועין נתנו כו'. נ"ב פירוש ענין טביעה ואבדון:

שם כל שנולד ספק כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה על בעל כו' דגבי מיאון ונראה כו' כצ"ל:

בד"ה כל שנולד ספק כו' ואוקי לכלה דמתני' כו'. נ"ב פי' דלא תימא לפי האי שינויא לא אמרי' שעל בעל פרה להביא ראיה מאחר שהוא להוציא ומייתי ראיה מרישא דמתני' ותו לא בעינן לאוקמי דאיירי אף לקדושין ומסיפא דמתני' ליכא לאקשויי אף שהוא להחזיק משום דחזקת הגוף מסייע לה מה שאין כן בחמור כמו שפירשו התוס' לעיל על כן מפרשים התוס' דאף לפי האי שינויא איירי אפילו להחזיק מדפריך מהא דמחט כו' ודו"ק:


דף עז עמוד אעריכה

גמ' רשב"ג כגון נסמת כו':

שם אמר רב יהודה אמר רב אשי אין כו' בשלמא לרב אשי דרבנן כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה בשלמא לרב אשי [לא] כו' כצ"ל:


דף עז עמוד בעריכה

גמ' אפי' אות אחת נמחק: