מהרש"ל על הש"ס/כתובות/פרק ו

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | מאירי | הריטב"א | הרשב"א | תוספות רי"ד | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש | בן יהוידע

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף סה עמוד בעריכה

תוס' בד"ה שלח כו' ינתן הכל לעבד כו'. נ"ב ולשם פירשו התוס' דגרסינן הכל ינתן לרב פי' שבת קטנה שיתן להרב ושבת גדולה דהיינו פגם ששייך לעבד אך בזו יקח קרקע והוא אוכל פירות ואין חילוק ביניהם אלא בשבת גדולה לענין ליקח קרקע ולאכול פירות והשתא צריך לחלק מאי טעמא דהבעל אוכל הכא פירות של שבת יותר מבגבי עבד לאותו מאן דאמר וק"ל אבל לפי גירסת התוספות שלפנינו צ"ע דלמא בשבת גדולה שהוא פגם לכו"ע לוקחים בה קרקע והוא אוכל פירות כמו גבי אשה ואין חילוק ביניהם אלא לענין שבת קטנה והוא הדין גבי אשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ודו"ק.

דף סו עמוד אעריכה

גמ' מתקיף לה רבא בר רב נתן כו'. נ"ב כל הני הוויי אליבא דר' יהודה בן בתירא נינהו ותמיהני, נהי דס"ל לר' יהודה שהבעל מתבייש בבושתה, למה ממעט בסך בושת האשה? היה לו לומר שיתן לכל אחד דמי בושתו. ונראה דס"ל דבושת האשה ממועט מפני שהיא ברשות בעלה. והכי מתפרש בגמרא אלא מעתה בייש עני בן טובים, דוק ותשכח. ע"כ לשון הר"ן.

שם א"ל התם כו - כצ"ל.

רש"י בד"ה ומשני כו' סימא בקרקע. נ"ב ערוך פי' מטמונים.

דף סו עמוד בעריכה

רש"י בד"ה לקופה כו' לכל חדש אם לכל שנה. כצ"ל והס"ד.

דף סז עמוד אעריכה

תוס' בד"ה זהב כו' פי' שעומד בכלותיו כו'. נ"ב ה"ג בכליותי' שהוא מלשון כלי או נ"ל בכולו מיבעי ליה פי' שעומד בכולתו ובחשיבו ודו"ק.

דף סח עמוד אעריכה

תוס' בד"ה כאן לאחר כו' ור"ת פי' כו'. נ"ב נ"ל טעות סופר והוא ר"ח ודומה לזה פי' הרי"ף אבל ר"ת פי' בענין אחר עיין באשר"י:


דף סט עמוד אעריכה

גמ' דשלח לי ולא ידענא מאי ניהו כו' כצ"ל:


דף סט עמוד בעריכה

דאמר רבי יוסי וכי כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה המשליש כו' לא דק כו'. נ"ב ואני אומר אולי גם רש"י לא כוון שתאמר אחרי שנשאת אלא שאמרה עתה שהבעל נאמן עליה לאחר שנשאת ודו"ק. :


דף ע עמוד אעריכה

תוס' בד"ה הא כו' ומקשין כיון כו' כצ"ל: