מ"ג תהלים מט יג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָדָ֣ם בִּ֭יקָר בַּל־יָלִ֑ין
נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃

"ביקר" - לשון יקר ותפארת (סא"א)

"נמשל" - לשון משל

"נדמו" - לשון דממה

"נמשל" - הבוטח בעשרו הוא נמשל לבהמות ודומים אליהם בחסרון הדעת והענין כפול לדמיון גמור

"ואדם ביקר" - הלא אין האדם בטוח ביקר עשרו שילין עמו עד הבוקר וא"כ מה הוא העושר

"ביקר" - מלשון יקר

"נדמו" - מלשון דמיון

"נמשל, נדמו". הדמיון הוא יותר מן המשל, כמו שבארתי היטב ישעיה (ס' מ') ועל כן מוסיף שנדמו לגמרי.

"ילין". לינה בא גם על ההתמדה בדבר בצוארו ילין עז (איוב מ"ב):