מ"ג תהלים מט יג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָדָ֣ם בִּ֭יקָר בַּל־יָלִ֑ין
נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃
רש"י
"נמשל" - לשון משל.
"נדמו" - לשון דממה.אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
נדמו - נכרתו.
והירושלמי אמר: נמשל האחד שהוא הפרט נדמו הכלל.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ואדם ביקר" - הלא אין האדם בטוח ביקר עשרו שילין עמו עד הבוקר, ואם־כן מה הוא העושר?
"נמשל" - הבוטח בעשרו הוא נמשל לבהמות, "ודומים" אליהם בחסרון הדעת. והענין כפול, לדמיון גמור.
מצודת ציון
"ביקר" - מלשון יקר.
"נדמו" - מלשון דמיון.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"נמשל, נדמו". הדמיון הוא יותר מן המשל, כמו שביארתי היטב ישעיה (ס' מ'); ועל כן מוסיף שנדמו לגמרי.
"ילין". לינה בא גם על ההתמדה בדבר (איוב מא): "בצווארו ילין עז":