פתיחת התפריט הראשי

מ"ג תהלים מט יב

מקראות גדולות תהלים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם מִשְׁכְּנֹתָם לְדֹר וָדֹר קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קִרְבָּ֤ם בָּתֵּ֨ימוֹ ׀ לְֽעוֹלָ֗ם
  מִ֭שְׁכְּנֹתָם לְד֣וֹר וָדֹ֑ר
    קָרְא֥וּ בִ֝שְׁמוֹתָ֗ם עֲלֵ֣י אֲדָמֽוֹת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קרבם בתימו לעולם" - מחשבותם לבנות להם בתים שיתקיימו לעולם

"קראו בשמותם" - את בתיהם שהם בונים למען יהיה להם לזכרון ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך (בראשית ו') אנטיוכוס בנה אנטוכיא סליקוס בנה סליקיא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יב-יג) "קרבם", ר"ל הלא ראוי שידעו ויחשבו זאת בקרב לבם, כי "בתימו" אשר ישארו "לעולם ומשכנותם", אשר ישארו "לדור ודור", ר"ל הבתים והמשכנות של העשירים אשר ישארו אחרי מותם ביד זרים היורשים אותם, הם "יקראו" ויכריזו ויפרסמו "בשמותם", דהיינו בשמם ובשליחותם, שהבתים האלה יהיו שלוחים מהם להכריז בשמם "עלי אדמות" ולהודיע לכל לאמר, דעו כי "האדם" אשר "לא ילין ביקר", מי שלא יוכל לקחת עמו יקרו ונכסיו ללין עמו בקבר, האדם הזה "נמשל כבהמות נדמה", היה סכל כבהמה, כי האדם צריך לקחת עמו את היקר, דהיינו לעשות בו חסד ומעשים טובים עד שישאר בידו לעת אחריתו, ומי שלא עשה זאת הוא נמשל כבהמה, כן יקראו ויכריזו בתי העשירים ומשכנותיהם, ר"ל שמן הבתים וארמנותיהם אשר עמלו בהם בבנינם והם עתה ביד זרים ילמדו כל בני אדם המוסר הזה:


ביאור המילות

"בתימו, משכנתם". המשכנות הם בלתי בנויים כ"כ בחזק כמו הבתים, ועל כן מציינים במלות לדור ודור שאינו מורה על התמדה כללית כמו מלת לעולם, כמ"ש בהבדל בין לעולם ובין לדור ודור (למעלה ל"ג י"א):

"קראו בשמותם". כמו ותכתוב ספרים בשם אחאב (מ"א כ"א), ושאלתם לו בשמי לשלום (שמואל א' כ"ה) בשם דוד (שם).

"וקראו". מענין הכרזה שמכריזים בשמם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קראו" - קוראים שמם על אדמתם לומר שהיא אדמת פלוני כאלו יחיו לנצח ותהיה בידם

"קרבם" - עכ"ז יחשבו בקרב לבם אשר בתיהם יתקיימו לעולם

<< · מ"ג תהלים · מט · יב · >>