מ"ג תהלים מט יד


<< · מ"ג תהלים · מט · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֶ֣ה דַ֭רְכָּם כֵּ֣סֶל לָ֑מוֹ
  וְאַחֲרֵיהֶ֓ם ׀ בְּפִיהֶ֖ם יִרְצ֣וּ סֶֽלָה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כסל" - שטות.

"ואחריהם בפיהם ירצו סלה" - והבאים אחריהם ידברו בהם, ויספרו בפיהם מה אירע לראשונים.

"ירצו" - לשון הרצאת דברים, רטרירונ"ש בלע"ז.

וחז"ל פירשו: "זה דרכם" של רשעים, שסופם אבודים, אבל "כסל למו" - חלב יש להם על כסליהם, ומכסות את כליותיהם, ואינן יועצות אותם לשוב מרעתם. ושמא תאמר: שכחה היא להם, על ששכחו שסופם למות - ת"ל "ואחריהם בפיהם ירצו", כלומר: יום אחריתם תמיד בפיהם, ואין חרדים ממנו.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

זה ואחריהם - הם בניהם ירצו ללכת בדרך זה.

וטעם בפיהם – כי הם יצוום ככה.

ויש אומרים: הם ירצו את עונם.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"זה דרכם" - כן מנהגם, להחזיק לעצמם את ה"כסילות" הזאת, להתהלל עם העושר ולבטוח בו.

"ואחריהם" - אף בניהם הבאים אחריהם, גם המה "ירצו" לעולם באמרי פי אבותיהם, להתהלל עם העושר. 

מצודת ציון

"כסל" - מלשון כסילות.

"למו" - להם.

"ירצו" - מלשון רצון.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

- "זה דרכם". ואם כן, איך יהיה דרכם זה "כסל למו", איך יהיה זה תקוותם, ואיך ישימו כסלם בעושר כזה שיכריז אחרי מותם שהיו דומים כבהמות? ואיך "אחריהם בפיהם ירצו", שבצוואתם בעת מותם יגלו רצונם בפיהם מי שיירש נחלתם אחריהם, היש שטות גדול מזה? "סלה" - סיום העניין:

ביאור המילות

"כסל". מעניין תקוה, כמו (איוב ז): "אשר יקוט כסלו".

"ירצו". מעניין רצון. ובא על הצוואה, שמגלה בפיו רצונו מה שיהיה אחריו בחילוק נכסיו וכדומה:
 

<< · מ"ג תהלים · מט · יד · >>