פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כׇּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
שִׁתָּא יוֹמִין תִּפְלַח וְתַעֲבֵיד כָּל עֲבִידְתָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
שִׁיתָּא יוֹמִין תִּפְלְחוּן וְתַעַבְדוּן כָּל עֲבִדְתֵּיכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות כ ח): "ועשית כל מלאכתך" - כשתבא שבת, יהא בעיניך כאלו מלאכתך עשויה, שלא תהרהר אחר מלאכה.

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועשית כל מלאכתך" - כשתבא שבת יהא בעיניך כאלו כל מלאכתך עשויה שלא תהרהר אחר מלאכה (מכילתא)

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו פסוק ז.

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות כ ח): "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" - ענין עבודה היא מלאכה שאינה להנאת הגוף כאוכל נפש וכיוצא בה, כענין שנאמר (שמות א יד): "ובכל עבודה בשדה", (בראשית ד יב): "כי תעבוד את האדמה", (יחזקאל לו ט): "ונעבדתם ונזרעתם", וכאשר אפרש עוד בע"ה (רמב"ן על ויקרא כג ז). ולכך אמר "ששת ימים תעבוד" את האדמה, "ועשית כל מלאכתך", אשר היא לצורך גופך ולהנאתך, כענין (שמות טז כג): "את אשר תאפו אפו", ובשבת לא תעשה שום מלאכה.

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ששת ימים תעבוד". וכי איפשר לו לאדם לעשות מלאכתו בששת ימים? אלא שבות כאלו מלאכתך עשויה.

דבר אחר: שבות ממחשבת עבודה, ואומר (ישעיה נח) "אם תשיב משבת רגליך", ואומר (שם) "אז תתענג על ה'":

<< · מ"ג שמות · כ · ח · >>