" - פירש רבי אברהם כי ראה החמס שהיו מצרים עושים להם בגלוי וידע אלהים העשוי להם בסתר ורש"י פירש וידע אלהים נתן עליהם לב ולא העלים עינו מהם ונכון הוא על דרך הפשט כי בתחילה היה מסתיר פניו מהם והיה לאכול ועתה שמע אלהים נאקתם וראה אותם לומר שלא הסתיר פניו עוד מהם וידע את מכאובם וכל הנעשה להם ואת כל הצריך להם והאריך הכתוב להזכיר טענות רבות בגאולתם וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו וירא אלהים וידע אלהים כי ידעתי את מכאוביו (להלן ג ז) כי אע"פ שנשלם הזמן שנגזר עליהם לא היו ראויים להגאל כמו שמפורש על ידי יחזקאל (
) אלא מפני הצעקה קבל תפלתם ברחמיו ועל דרך האמת יש בכתוב הזה סוד גדול מסתרי התורה לומר כי עלה ענויים למאור פניו וקרב אותם אל הדעת כענין בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור (
) ולכן יאריך הכתוב בזה אחרי שאמר כבר וישמע אלהים ויזכר אלהים ונתפרש הפסוק הזה במדרשו של רבי נחוניא בן הקנה (ספר הבהיר אות עו) תבינהו משם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים. ע"ד הפשט מפני שהיו ישראל במצרים משועבדים בעבודת פרך מעונים בכל מיני צרות משונות זו מזו, והמצריים מערימים להצר להם ומתחכמים עליהם בזה, פעם בנגלה פעם בנסתר, על כן יאמר הכתוב וירא אלהים, על הצרות שהיו מצרים עושין להם בנגלה שהיו נראין לעין, וידע אלהים, על הצרות שהיו עושים להם בנסתר שלא היו נודעות לשום בריה כי אם לשם יתברך לבדו כי הוא היודע ועד.
וע"ד הקבלה וידע אלהים וירא אלהים, כבר בארתיו והוא כענין (במדבר ו) יאר ה' פניו אליך, וידע אלהים הוא מענין עץ הדעת, כי נמשך שפע מן הרחמים אל הדעת לרחם על ישראל, וכן תמצא בספר הבהיר מאי וידע אלקים משל למה הדבר דומה, למלך שהיה לו אשה והעמיד ממנו בנים חבבן וגדלן ויצאו לתרבות רעה, שנאם ושנא אמם, חזרה אמן עליהם בני למה אתם כך שאביכם שונא אותי ואתכם עד שחזרו לעשות רצון אביהם ראה אביהם כך אהבם כבתחלה וזכר את אמם, הה"ד וירא וידע, ע"כ. ועל זה נאמר (משלי י) ובן כסיל תוגת אמו, ולא אביו לפי שאמו מרוחקת מאביו בשבילו. ומכאן ראיה ברורה שכל זמן שישראל בגלות השפע והאצילות נפסק מן המרכבה ומאור הפנים רחוק מהדעת ואז הבנים גולים, וכשחוזרים בתשובה הוא ממשיך רחמיו אל הדעת ואוהב את הבנים כבתחלה ואז הבנים נגאלים וזהו שהזכיר כאן וירא וידע, ומזה נגאלו, וזה מבואר.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
וירא אלהים את בני ישראל" השגיח עליהם ולא הסתיר עוד פניו מהם, כענין כי ראיתי את עני עמי, כי באה צעקתו אלי כמו שהעיד אחר כך באמרו ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים:
"
וידע אלהים" ידע נגעי לבבם ושהיתה תפלתם וצעקתם בכל לב, כמו שספר ' אחר כך באמרו כי ידעתי את מכאוביו על הפך ויפתוהו בפיהם ולבם לא נכון עמו:
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
וירא". שע"י ששמע נאקתם עי"כ ראה אותם להשגיח על עניניהם כענין מ"ש הטה אלהי אזנך ושמע פקח עיניך וראה, והראיה תפול על רושמים החיצונים שהם נראים לעין,
והידיעה תפול על מכאובי הנפש הפנימים, כמ"ש אשר ראית את עניי, ידעת בצרות נפשי:
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
וירא וגו' וידע וגו'. פירוש, אחר שצעקו ועלתה צעקתם זכר ה' ברית האבות, וזה היה סיבה לפנות להם ולראות אותם, כי ראִית ה' במצטער תועיל להסרת הצער, כי הוא רחמן מלא רחמים - רחמיו על כל מעשיו
[2], והוא אומרו:
וידע וגו' בלע"ז אפיאד"ו. ותמצא כי בעת כעסו יסתיר פניו, והוא אומרו
(דברים, לא) ״ואנכי הסתר אסתיר״ וגו'. עוד ירצה באומרו
וידע דברים נסתרים שהרעו:
- ^ מלשה״כ בתהילים קמה ט.
- ^ מלשה״כ בתהילים קמה ט.
