מ"ג שמות ב כד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶת־נַאֲקָתָ֑ם וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־בְּרִית֔וֹ אֶת־אַבְרָהָ֖ם אֶת־יִצְחָ֥ק וְאֶֽת־יַעֲקֹֽב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ יָת קְבִילַתְהוֹן וּדְכִיר יְיָ יָת קְיָמֵיהּ דְּעִם אַבְרָהָם דְּעִם יִצְחָק וּדְעִם יַעֲקֹב׃
ירושלמי (יונתן):
וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ קְבֵילְתְּהוֹן וּדְכִיר קֳדָם יְיָ יַת קְיָימֵיהּ דְקַיֵים עִם אַבְרָהָם וְעִם יִצְחָק וְעִם יַעֲקב:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נאקתם" - צעקתם וכן (איוב כד) מעיר מתים ינאקו

"את בריתו את אברהם" - עם אברהם

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

נַאֲקָתָם – צַעֲקָתָם. וְכֵן: "מֵעִיר מְתִים יִנְאָקוּ" (איוב כד,יב).
אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם – עִם אַבְרָהָם.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויזכר אלהים את בריתו: שנשבע לשלשתם לתת להם את ארץ כנען ועתה נתקרב הזמן של ד' מאות שנה שאמר לאברהם:

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישמע אלהים את נאקתם" ותפלת קצתם שהתפללו אז מצדיקי הדור, כאמרו ונצעק אל ה', וישמע קולנו:

" ויזכור אלהים את בריתו" שאמר והקימותי את בריתי ביני ובינך, ובין זרעך אחריך, להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך וזה יעשה בכל קראנו אליו כמו שהעיד אחר כך באמרו וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וכו' ואזכור את בריתי:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישמע אלהים את נאקתם". נאק ואנק בא על אנקת חלל, ובכל ארצה יאנק חלל (ירמיה נא), ונאק נאקת חלל (יחזקאל ל) וזה נכון מאד לפי' חז"ל ששחטו ילדי ישראל ונפש חללים תשוע, ולמפרשים שמת ממש בא נאקתם על אנקת עני וגוע, כי הפילו מהם חללים ורבים נתמעכו בבנין, ואז זכר ה' את בריתו שהגם שגזר עליהם ענוי לא גזר עליהם כליון להומם ולאבדם, כי הברית קיים להחיותם ולהקימם להיות גוי לפניו:

<< · מ"ג שמות · ב · כד · >>