אבן עזרא על שמות ב


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וילך — בערים רבות היו ישראל יושבים, כי רבים היו, וכולם יקראו "ארץ רעמסס". אולי בעיר אחרת היתה זאת: בת לוי — בן ישראל, והיא אחות אביו. ולא דיבר נכונה האומר כי תבואת השדה הנזרעת בשדה אחרת, רק באותו שדה עצמו לא תצליח כראוי; כי עיקר איסור ערוה היה להיות ישראל קדושים:

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

===הפירוש הקצר===

"ותהר" — ידענו כי אהרן גדול ממשה בשנים. ולא הזכירו הכתוב, כי לא אירע לו כלום כאשר אירע למשה בנעוריו. וכמוהו על בת שבע, שאמר הכתוב: "קרא את שמו ידידיה" (שמואל ב יב, כה) והוא שלמה, וכבר נולד לו קודם שלמה, שמוע ושובב ונתן.

"כי טוב הוא" — שהיה יפה מראה.

"שלשה ירחים" — יש אומרים כי בחודש השביעי מתחילת ההריון נולד. גם זה דרש, כי לא יוכלו המצרים לדעת מתי הרה האשה.

הפירוש הארוך

"ותהר" — לא הזכיר הכתוב לידת מרים ואהרן, כי לא התחדש דבר בלידתם.

ומלת "טוב" — כאשר תמצא באיש מלא דעת, יתכן היותו בנשמה, כמו "טוב עם ה' וטוב עם אנשים" (שמואל א ב, כו), או "טוב עין" (משלי כב, ט). או בגוף. או בצורה, טוב תואר או מראה. ובעבור שמצאנו בילד "כי טוב הוא", אין לפרשו כי אם בצורתו – "טוב מכל הילודים".

"שלשה ירחים" — יש אומרים כי בחודש השביעי מתחילת ההריון נולד. גם זה דרש, כי לא יוכלו המצרים לדעת מתי הרתה האשה. ולפי דעתי, כי הכתוב ספר החדשים שיכלה להצפינו, כי אין כח באדם לראות באשה מתי תלד. כי רחוק הוא שהוא נולד בחודש השביעי מתחילת ההריון, כי הנולדים ככה הם קצרי קומה, ויותר חיים ונכבדים הם הנולדים באחד עשר, כי רובי הנולדים הם סמוכים לתשעה חדשים. והיודע עת ההריון יכול לדעת עת הלידה, והיודע עת הלידה יכול לדעת עת ההריון, כי דבר מנוסה הוא לקדמונים. וחמישה פעמים נסיתיו גם אני. כי מקום מזל הלבנה ומעלתה ברגע ההריון היא מעלת מזל הצומח ברגע הלידה. גם מעלה הצומחת רגע ההריון, שם תהיה הלבנה רגע המולד. והנה המעמד הקוצב הם רנ"ט ימים ושליש יום, והאמצעי רע"ג, והגדול שהוא הארוך רפ"ז. וחכמי המולדות יודו כן. ואין טענה מהשבטים, כי להיותם על הסדר איננה ראיה, כי הרבה כאלה בתורה. על כן יתכן שרחל נתנה שפחתה ליעקב בלידת שמעון, גם נולד יששכר קודם אשר, ודינה בבטן אחת נולדה עם זבולון. על כן מלת "ואחר ילדה בת" (בראשית ל, כא), כמו: "ואחרי כן יצא אחיו" (בראשית ל, כה), שלא זכר 'ותהר' לכל אחד. גם "לתקפות הימים" (שמואל א א, כ) – שלש היו.

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(שמות ב יג): "נצים" - שם התואר, מבניין נפעל, והשלם "ננצים", כמו "נראים". "לרשע" - העושה חמס.

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וירא אלהים" - החמס שהיו המצרים עושים בגלוי;

"וידע" - העשוי בסתר.