רש"י על שמות ב
<< · רש"י על שמות · ב · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"ולא יכלה עוד הצפינו" - שמנו לה המצריים מיום שהחזירה והיא ילדתו לששה חדשים ויום א' שהיולדת לשבעה יולדת למקוטעין והם בדקו אחריה לסוף ט'
"גמא" - גמי בלשון משנה ובלע"ז יונק"ו (בינזע) ודבר רך הוא ועומד בפני רך ובפני קשה
"בחמר ובזפת" - זפת מבחוץ וטיט מבפנים כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע של זפת
"ותשם בסוף" - הוא לשון אגם רושי"ל (בלע"ז שילפראהר) ודומה לו (ישעיהו יט) קנה וסוף קמלופסוק ה (כל הפסוק)
"לרחץ על היאור" - סרס המקרא ופרשהו: ותרד בת פרעה על היאור לרחוץ בו.
"על יד היאור" - אצל היאור, כמו (שמואל ב יד) ראו חלקת יואב על ידי, והוא לשון יד ממש, שיד האדם סמוכה לו.
ורבותינו דרשו (בבלי סוטה יב:). הולכת לשון מיתה, כמו הנה אנכי הולך למות (בראשית כה); הולכות למות, לפי שמיחו בה. והכתוב מסייען, כי למה לנו לכתוב ונערותיה הולכות?
"את אמתה" - את שפחתה.
ורבותינו דרשו לשון יד, אבל לפי דקדוק לשון הקודש היה לו להנקד אמּתה מ"ם דגושה, והם דרשו את אמתה את ידה, שנשתרבבה אמתה אמות הרבה (בבלי סוטה יב:).פסוק ו (כל הפסוק)
"ותפתח ותראהו" - את מי ראתה? הילד; זהו פשוטו.
ומדרשו: שראתה עמו שכינה (שמות רבה; בבלי סוטה יב:).
"והנה נער בכה" - קולו כנער.פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"ויגדל משה" - והלא כבר כתיב ויגדל הילד אמר רבי יהודה בר"א הראשון לקומה והשני לגדולה שמינהו פרעה על ביתו
"וירא בסבלותם" - (ב"ר) נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם
"איש מצרי" - (ש"ר) נוגש היה ממונה על שוטרי ישראל והיה מעמידם מקרות הגבר למלאכתם
"מכה איש עברי" - מלקהו ורודהו ובעלה של שלומית בת דברי היה ונתן עיניו בה ובלילה העמידו והוציאו מביתו והוא חזר ונכנס לבית ובא על אשתו כסבורה שהוא בעלה וחזר האיש לביתו והרגיש בדבר וכשראה אותו מצרי שהרגיש בדבר היה מכהו ורודהו כל היוםפסוק יב (כל הפסוק)
"ויפן כה וכה" - ראה מה עשה לו בבית ומה עשה לו בשדה ולפי פשוטו כמשמעו
"וירא כי אין איש" - שאין איש עתיד לצאת ממנו שיתגיירפסוק יג (כל הפסוק)
"שני אנשים עברים" - דתן ואבירם הם, שהותירו מן המן.
"נצים" - מריבים.
"למה תכה" - אף על פי שלא הכהו, נקרא "רשע" בהרמת יד.
"רעך" - רשע כמותך.
ראו גם ביאור:שמות ב יג.פסוק יד (כל הפסוק)
"מי שמך לאיש" - והרי עודך נער
"הלהרגני אתה אומר" - מכאן אנו למדים שהרגו בשם המפורש
"ויירא משה" - כפשוטו ומדרשו דאג לו על שראה בישראל רשעים דלטורין אמר מעתה שמא אינם ראויין להגאל
"אכן נודע הדבר" - כמשמעו ומדרשו נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו מה חטאו ישראל מכל ע' אומות להיות נרדים בעבודת פרך אבל רואה אני שהם ראויים לכךפסוק טו (כל הפסוק)
"וישמע פרעה" - הם הלשינו עליו
"ויבקש להרוג את משה" - מסרו לקוסטינר להרגו ולא שלטה בו החרב הוא שאמר משה ויצילני מחרב פרעה
"וישב בארץ מדין" - נתעכב שם כמו וישב יעקב
"וישב על הבאר" - למד מיעקב שנזדווג לו זווגו על הבארפסוק טז (כל הפסוק)
"ולכהן מדין" - רב שבהן ופירש לו מע"א ונידוהו מאצלם
"את הרהטים" - את בריכות מרוצות המים העשויות בארץפסוק יז (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
"למה זה עזבתן" - הכיר בו שהוא מזרעו של יעקב שהמים עולים לקראתו
"ויאכל לחם" - שמא ישא אחת מכם כד"א כי אם הלחם אשר הוא אוכלפסוק כא (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
"ויהי בימים הרבים ההם" - שהיה משה גר במדין וימת מלך מצרים והוצרכו ישראל לתשועה ומשה היה רועה וגו' ובאת תשועה על ידו ולכך נסמכו פרשיות הללו (בר"י)
"וימת מלך מצרים" - (ש"ר) נצטרע והיה שוחט תינוקות ישראל ורוחץ בדמם