<< · מ"ג שמות · א · ז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּר֧וּ וַֽיִּשְׁרְצ֛וּ וַיִּרְבּ֥וּ וַיַּֽעַצְמ֖וּ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֹתָֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְפִישׁוּ וְאִתְיַלַּדוּ וּסְגִיאוּ וּתְקִיפוּ לַחְדָּא לַחְדָּא וְאִתְמְלִיאַת אַרְעָא מִנְּהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וּבְנוֹי דְיִשְרָאֵל נְפִישׁוּ וְאִתְיְלִידוּ וּסְגוּ וְאִתְקִיפוּן לַחֲדָא לַחֲדָא וְאִתְמְלִיאַת אַרְעָא מִנְהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וישרצו" - שהיו יולדות ששה בכרס אחד 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיִּשְׁרְצוּ – שֶׁהָיוּ יוֹלְדוֹת שִׁשָּׁה בְכֶרֶס אֶחָד (שמות רבה א,ח).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

פרו: בהריון:

וישרצו: לידה, שלא שיכלה הרחם, שבכל מקום קטנים קרויים שרץ על הארץ:
וירבו: גדלו ונעשו הקטנים גדולים, שלא מתו בקטנותם:
ויעצמו: שלא מתו אנשים, אלא חיו הרבה ועצמו במאד מאד עד שנתמלאה הארץ אותם, וכן והחצר מלאה את נגה כבור ה' כמו מילאה, וכן ושוליו מלאים את ההיכל כמו ממלאים את ההיכל:


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ובני ישראל פרו — הולידו, כעץ יתן פריו.

וישרצו — כמו "ישרצו המים" (בראשית א, כ). רק הראשון – מהפעלים העומדים בעצמם, כמו 'הלך', 'ישב', 'עמד', 'שכב'; והשני – מהיוצאים, תלויה בדבר אחר, כמו 'אכל', 'שמר', 'שכר': אכל את הלחם, שמר את הדבר, שכר את החמור, אלו נקראים פועל יוצא. והנה "ישרצו המים" – מהפעלים היוצאים, וזה השני וישרצו – מהפעלים העומדים. והנה זו הגזרה כגזרת 'שב', פעם עומד, כמו "ושב וקבצך" (דברים ל, ג), ופעם יוצא, כמו "ושב ה' אלהיך את שבותך" (שם). אולי מלת וישרצו – רמז שילדו נשיהם תאומים ויותר; ואני ראיתי ד' בנים שילדה אשה אחת, והרופאים נותנים טעם, עד שבעה יגיע בבטן אחת.

וירבו — שלא יהיו מתים כדרך עם רב.

ויעצמו — שהיו בעלי עצם תקיפין.

ומלת במאד מאד, שלא היו יכולין להיות יותר. ובי"ת במאד, כמו בי"ת "ויסעו בראשונה" (במדבר י, יג), כי כתוב "ראשונה יסעו" (במדבר ב, ט).

ותמלא הארץ — ארץ גושן, היא רעמסס, בשוא נח תחת העין, כי הראשון שתחת העי"ן שהוא דבק עם הרי"ש יקרא נח, והשני תחת מ"ם יקרא נע, כי הוא כמו תחילת נוע השפה:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"פרו וישרצו" ואחר שמתו כל שבעים נפש נטו לדרכי שרצים, שרצים לבאר שחת, ובכן (ח) ויקם מלך. חדש על מצרים וכו'. אף על פי שהיה זכרון ממנו בדברי הימים למלכים בלי ספק, בפרט בענין החדוש אשר שם לחוק לא עלתה על לב המלך החדש אפשרות היותו מזה העם, ושהיה עם זה ראוי לשאת פנים לעמו בעבורו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ובני". ואם הענין השני מה שהיו מועטים רק שבעים נפש והיו חשובים כדבר יקר המציאות, הנה פרו, ר"ל שהולידו בנים, וישרצו שזה מורה ההפראה היתרה שלא כדרך טבע בני

אדם רק כטבע השרצים שיולדות הרבה ולדות בפעם אחד, ובדרך הטבע שהאשה שיולדת תאומים וכ"ש יותר מזה לא יתקיימו, והם רבו, והגם שראוי שיהיו חלושים ורפויי כח, הם

עצמו בכח וגבורה במאד מאד עד שצר להם ארץ גשן ותמלא הארץ אותם, ובזה התבטל החשיבות שהיה להם מצד מעוט מציאותם:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד. ששה לשונות הן כנגד ששה שהיו יולדות בכרס אחד:

<< · מ"ג שמות · א · ז · >>