פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תִּתֵּ֣ן לַנָּשִׁ֣ים חֵילֶ֑ךָ
  וּ֝דְרָכֶ֗יךָ לַֽמְח֥וֹת מְלָכִֽין׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תתן" - אל תתיש

"לנשים חילך" - כחך

שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לַמְחוֹת מְלָכִין" -

אמר הגאון מלשון תרגום עצה;

ויאמר ר' אדוניס שהוא כ"עולות מחים".

ופירוש הגאון הוא הנכון, כי אם כדברי ר' אדוניס, היה הלמ"ד שבור בחירי"ק, ולא פתוח, כמו "שנות עולמים" שטעמו לשנות עולמים. ואם יאמר הנה "לַמזבח", התשובה כי נפתח הל' להורות ה' הדעת החסר, כמשפט חבר הל' שהוא ב', כמו "בַּשמיים", ונמצא שלם "בְּהַשמים חסדך", אם כן נפתח הל' מחסרון ה"א בנין הכבד הנוסף, כמו "לַמְרות עני כבודו".

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תתן לנשים". כחכה אשר לך בדרישת החכמה והשגתה וזה כי רוב העסק עם הנשי' יסיר האדם מהשקידה על החכמה ויהיה לבו שוגה בהם תמיד ולא יהיו דרכיך למחות העצות והמחשבות הרבות אשר יצטרכו למי שירצה לחקור בחכמת מחקר ראוי ואמר זה כי ההתמדה עם הנשים תמנע התישבות באלו המועצות והמחשבות.

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל תתן לנשים חילך", וא"כ ראוי שחילך וכחך זה הגדול יהיה לעבודת ה' ולא תתנהו לנשים, ולא תתן את "דרכיך" והנהגתך "למחות מלכין", לדבר שהוא מוחה את המלכים ומוחק אותם מספר יחוסיהם, שעבור דברים אלה אין ראויים למלכות:


ביאור המילות

"למחות". כמו להמחות, כמו מחיתי כעב פשעיך, "ומלכין", כמו מלכים, כמו לקץ הימין:

 

הגאון מווילנה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תתן לנשים חילך" - היינו, שלא ירבה לו נשים, שמחמת רוב התשמיש מתישות כוחו.

"ודרכיך" - כמו שנאמר (בראשית ו יב): "כי השחית כל בשר את דרכו", היינו דרך ארץ.

"למחות מלכין" - היינו לשון שמן, כמו (ישעיהו ה יז): "וחרבות מחים". היינו, ליקח יפת תואר מאד ובעלת בשר.

תוספת מתוך ליקוטי הגר"א כתב יד:

"למחות מלכין" הוא בנות מלכים המפוטמות, יפות מראה ובריאות בשר, כמו שנאמר (ישעיהו ה יז): "חרבות מחים".

ואמר "לנשים חילך ודרכיך כו'". פירוש "לנשים", כי מחמת ריבוי נשים הוחלש כוחו מרוב ביאות.

"ודרכיך", כמו שנאמר (בראשית ו יב): "כי השחית כל בשר את דרכו", מחמת תאוות יופי הרבה הוצאת זרע, כמו שנאמר (יחזקאל כג ב): "וזרמת סוסים כו'".

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תתן" - ר"ל אל תתיש כחך ברוב תשמיש עם הנשים (כי רב התשמיש מחליש כח הזכר ומבריא הנקיבה, וכאילו נותן מכוחו להנקבה).

"ודרכיך" - אל תתן דרכיך למחות ולהשחית דרכי המלכים, ר"ל אל תשנה משפט הראוי אל המלכים להיות זהירים במעשיהם על צד השווי והנכון.

מצודת ציון

"חילך" - כוחך, כמו (תהלים קי ג): "ביום חילך"

"למחות" - מלשון מחיה ומחיקה.

"מלכין" - נו"ן במקום מ"ם, וכן (דניאל יב): "לקץ הימין".

<< · מ"ג משלי · לא · ג · >>