מ"ג משלי כד יא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם תַּחְשׂוֹךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַ֭צֵּל לְקֻחִ֣ים לַמָּ֑וֶת
וּמָטִ֥ים לַ֝הֶ֗רֶג אִם־תַּחְשֽׂוֹךְ׃

"הצל לקוחים וגו'" - להציל את הלקוחים למות "ומטים להרג אל תחשוך" - מלהצילם על זה אמרתי צר כחך

"הצל". אם תמנע עצמך להציל הלקוחים למות ומטים להרג והם הכחות השכליות כי הצלתם תהיה בקנין החכמה והשלימות ובזולת זה ימותו ויפסדו:

"ומטים" - מלשון נטיה.

"תחשוך" - תמנע.

"הצל וגו'" - מוסב על 'אם תחשוך' האמור בסוף המקרא, לומר: אם תחשוך להציל את הלקוחים למות והמטים להרג.