מ"ג משלי כד יב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי תֹאמַר הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה הֲלֹא תֹכֵן לִבּוֹת הוּא יָבִין וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ הוּא יֵדָע וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־תֹאמַ֗ר הֵן֮ לֹא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה
הֲֽלֹא־תֹ֘כֵ֤ן לִבּ֨וֹת ׀ הֽוּא־יָבִ֗ין
וְנֹצֵ֣ר נַ֭פְשְׁךָ ה֣וּא יֵדָ֑ע
וְהֵשִׁ֖יב לְאָדָ֣ם כְּפׇעֳלֽוֹ׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כי תאמר" - כי תכחש לומר: הן לא ידענו אם לקוחים המה למות.
"הלא" - ר"ל הלא לא יועילו דברך, כי הלא ה', שהוא בתוך לבות בני אדם, הוא יבין אם ידעת אם לא ידעת.
"ונוצר וגו'" - כפל הדבר במ"ש.
"והשיב" - הוא ישיב גמול האדם כמפעלו, ואם ידעת והתרפית יהיה צר כחך מדה במדה.
מצודת ציון
"תוכן" - מלשון תוך.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יבין. ידע". הידיעה בא על דבר הנראה בחוש. והבינה הוא מן הקודם אל המאוחר כמ"ש בכ"מ: