מ"ג משלי כד י


<< · מ"ג משלי · כד · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
התרפית ביום צרה צר כחכה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִ֭תְרַפִּיתָ בְּי֥וֹם צָרָ֗ה
  צַ֣ר כֹּחֶֽכָה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"התרפית" - מן התורה

"ביום צרה צר כחכה" - מלאכי השרת לא יהיו מאמצין כחך זה מדרש חכמים ולפי פשוטו התרפית ביום צרת אהובך לעמוד מנגד

"צר כחכה" - ביום פורענותך דכתיב אם החרש תחרישי וגו' (אסתר ד)

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"התרפית". הנה אם התרפית מהשתדלות הראוי בקנין החכמה הנה בבא יום צרה אז כחך צר וקצר מעמוד כנגד הצרה ההוא:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"התרפית" - אם היית מרפה ידך מחברך מלעזור לו ביום צרתו, אזי יהיה כחך צר ודחוק מלעזור לעצמך בבוא צרה עליך. 

מצודת ציון

"התרפית" - מלשון רפיון.

"כחכה" - כמו כחך.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(י-יא) "התרפית ביום צרה, אם תחשך מלהציל הלקוחים למות". וגם בעת שהם "מטים להרג". אז יהיה ענשך מדה כנגד מדה. שבעת יבא עליך "יום צרה, תתרפה". ויהיה "כחך צר", שירפו ידיך מעשות דבר להצילך, וגם יהיה כחך צר עד שלא תוכל לעשות בכחך מאומה, כמו שלא עשית להציל את אחרים:

 

<< · מ"ג משלי · כד · י · >>