<< · מ"ג משלי · י · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא ירעיב יהוה נפש צדיק והות רשעים יהדף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יַרְעִיב יְהוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־יַרְעִ֣יב יְ֭הֹוָה נֶ֣פֶשׁ צַדִּ֑יק
  וְהַוַּ֖ת רְשָׁעִ֣ים יֶהְדֹּֽף׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא ירעיב ה' נפש צדיק והות רשעים יהדוף" - ידחוף אותם ותפול

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא ירעיב ה' נפש צדיק". נפש האיש הצדיק ר"ל שלא יחסר לו מזון ואולם שבר הרשעים והוותם יהדפנו השם עליהם וימהר להביא אליהם, הנה מי שהוא עושה כף וגו':  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לא ירעיב" - כי מזמין לו די מחסורו

"והות" - השבר שהרשעים עושים הוא יהדף אותם, ר"ל: העבירה עצמה משלמת לו גמול רע. 

מצודת ציון

"והות" - ענין שבר, כמו (תהלים נב): "יעוז בהותו".

"יהדוף" - ענין דחיפה, כמו (תהלים סח): "כהנדוף עשן".

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא ירעיב", בעת רעבון שאז לא יועילו האוצרות כי אין תבואה לקנות בכ"ז "לא ירעיב ה' נפש צדיק", כמ"ש ובימי רעבון ישבעו, גם הוסיף נפש צדיק, שיתן לו ה' כל תאות נפשו, אבל "הות רשעים יהדף", השבר של רשעים ידחפנו ה' עד שיפלו ולא יקומו בעת התחילו ליפול:

ביאור המילות

"הוות". ענין שבר, והוא עם הוה שמורה על הויה, דבר והפוכו, שר"ל עקירת ההויה, וכבר באר הרש"ף ההבדל בין הדף לדחה, שדחה הוא דבר הקשור במציאותו בחזוק, והדף או נדף הוא דבר הבלתי קבוע, כקש נדף, כמוץ אשר תדפנו רוח, ולפ"ז יל"פ מלשון הויה ממש הוייתם ומציאותם יהדף בקל:
 

<< · מ"ג משלי · י · ג · >>