<< · מ"ג משלי · י · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ראש עשה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רָאשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רָ֗אשׁ עֹשֶׂ֥ה כַף־רְמִיָּ֑ה
  וְיַ֖ד חָרוּצִ֣ים תַּעֲשִֽׁיר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ראש עושה כף רמיה" - מי שעני בתורה מורה הוראות שקר

"כף רמיה" - מאזנים של רמיה לפי פשוטו משמע בתגרים

"ויד חרוצים" - ישרים שחורצים דבר באמתו ומשפטו בלא עולה

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ראש עושה כף רמיה". כי מפני עצלותו יצטרך לנהג ברמיה לקחת ממון האנשים שלא כדין הוא רש ויד האנשים החרוצים הנוהגים בזריזות לאסוף ולכנוס באופן ראוי תעשיר אותם, הנה הבן המשכיל ומשגיח לעשות מה שראוי הוא אוגר בקיץ:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ראש" - עני, כמו (משלי ל): "ראש ועושר".

"כף" - כף המאזנים.

"חרוצים" - ענינו תנועה וזריזות, כמו (שמואל ב ה): "אז תחרץ". 

מצודת דוד

"ראש" - הכף רמיה עושה את האדם לרש, ר"ל: השוקל בכף רמיה לרמות הבריות יעני בעבור זה.

"ויד חרוצים" - אבל היד של הזריזים, המתנועעים וטורחים על מזונם ואין עסקיהם לרמות, הנה היד ההיא תעשיר את בעליה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ראש עושה כף רמיה", הכף מציין רק כפות הידים, ויד מציין כל היד, ור"ל הכף של רמיה היינו של הרמאי, לא תעשה אותו לעשיר רק לרש, ופי' שמי שאינו חרוץ וזריז להביא פרנסתו בפועל יד, רק רוצה להתפרנס ע"י רמאות ולא ע"י עמל הידים רק בעסק הכף שבו מרמה, הכף יעשה אותו שיהיה רש, אבל "יד חרוצים תעשיר", החרוץ שהוא הזריז במלאכתו והוא עוסק בכל היד ובכחו, ידו תעשיר אותו:

ביאור המילות

"כף, יד". הכף פחות מן היד בענין העסק, ועי' לקמן (ל"א י"ט), ולפעמים יציין הכף את הדבר הנאחז יותר (כמ"ש ישעיה ס"ב ג', ירמיה ט"ו כ"א).

" חרוצים", הזריזים במעשיהם. ונזכר לקמן (י"ג ד') הפך העצל, והפך הרמאי נזכר עוד (לקמן י"ב כ"ז, ושם כ"ד):
 

<< · מ"ג משלי · י · ד · >>