פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קצר אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קְצַר אַפַּיִם יַעֲשֶׂה אִוֶּלֶת וְאִישׁ מְזִמּוֹת יִשָּׂנֵא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קְֽצַר־אַ֭פַּיִם יַעֲשֶׂ֣ה אִוֶּ֑לֶת
  וְאִ֥ישׁ מְ֝זִמּ֗וֹת יִשָּׂנֵֽא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קצר אפים" - הממהר לנקום כעסו

"ואיש מזימות" - מחשבות עצה רעה

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו אבן עזרא על משלי יד טז

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קצר אפים". מי שהוא קצר אפים ר"ל שלא יביט בענינים כי אם בקצר' ובמהירות מזולת שיתיישב בהם הנה הוא יעשה אולת כי מגדר האולת הוא שלא תבא בדברים בסבותיהם וכן מי שהוא איש מזמות שחושב מחשבות רבות וזמן ארוך אם ראוי לעשות הדברים אם לא הנה ישנא כי לא ישיגו ממנו האנשים מבוקשם רק בקושי עצום מאד וזה כי ימצא שום מחשבה תקבל למה שישאלו ממנו לא יתן שאלתם וזה ג"כ סבה להתבלבל הרבה מעניניו כי מי שיחשוב בכל הדברים אם ראוי שיעשה אותם אם לא בזה האופן לא יעשה דבר גם מהדברים הצריכים לו מאד ולזה צריך שיזהר האדם באלו הענינים ולא יעמיק בהם ולזה ראוי לאדם שלא ימהר בזאת החקירה יותר מהראוי ולא יאריך בה יותר מהראוי:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קצר אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא", מדרך התבונה להאריך אף ושלא לנקום ולריב תיכף כמ"ש ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת, וזה מדרכי התבונה, וכן השכל יחייב כן כמ"ש שכל אדם האריך אפו, כי אם יריב עם חברו או ינקום בו כן הוא יריב עמו ויבזהו ורעתו ישוב בראשו, וע"כ איש תבונות יחריש (כנ"ל י"א י"ב) ומי שהוא קצר אפים יעשה אולת, הוא מסופק בדרכי הבינה והשכל, ויש קצר אפים וקצר רוח, שהקצר רוח יצויר גם במי שהוא ארך אפים, שהאפים הוא האף החיצוני, והרוח הוא המעלה הציורים על הלב, ומי שהוא קצר רוח לא יוכל להשקיט את רוחו ויעלה על לבבו ציורי הנקמה והמשטמה, והגם שיאריך אפו ולא יעשה רע בגלוי ישמור שנאתו בלב לעת מצוא, וזה הגם שאינו נגד דרכי התבונה והשכל, הוא נגד חקי החכמה, שתצוה שלא יעלה ציורים הרעים האלה ברוחו על לב רק ישפילם, ויעלה תחתיהם ציורי הסבל והרחמים והענוה והמחילה, והוא אולת וספק בדרכי החכמה, ועז"א שם וקצר רוח מרים אולת, שהגם שאינו עושה אולת הוא מרימה מעומק הנפש על הלב, אבל "קצר אפים" ונוקם תיכף בפועל, הוא "עושה אולת" במעשה, "ואיש מזמות", נקרא מי שזומם מחשבות עמוקות להרע, כמו שכתוב מחשב להרע ההוא בעל מזימות יקרא, והגם שמאריך אף הוא מפני שאורב וזומם להפילו ברשת, הוא "ישנא" כי האורב בסתר להכות רעהו שנוא לכל:


ביאור המילות

"קצר אפים". ע"ל (כ"ט). ואיש מזמות למעלה (א' ד'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קצר אפים" - מי שאינו מאריך אפו וממהר לכעוס, היא לו לאולת.

"ואיש מזמות" - הנמשך אחר מחשבות לבו, לבל יפלס דבר הטובה היא אם רעה, יהיה שנוא לכל - לשמים ולבריות.

<< · מ"ג משלי · יד · יז · >>