מ"ג משלי יא ל


<< · מ"ג משלי · יא · ל · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פְּֽרִי־צַ֭דִּיק עֵ֣ץ חַיִּ֑ים
  וְלֹקֵ֖חַ נְפָשׁ֣וֹת חָכָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פרי צדיק" - גמול פירות מעשה הצדיקים עץ חיים הם לעולם "ולוקח נפשות חכם" - מי שהוא חכם קונה לו נפשות שמלמדם דרך טוב והרי הם לו כאלו קנאם כענין שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן (בראשית יב)

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פרי צדיק עץ חיים". כי הצדיק יגיע אל החיים הנצחיים ומי שהוא לוקח ומושך לעבודות הנפשיות החומריות כדי שיעוררו כלם אל השכל להשגת אלו החיים הנצחיים הוא חכם או יהיה הטעם כפול והרצון פרי צדיק הוא עץ שיתן חיים וזה כי לא די לצדיק שיקנה החיים לעצמו אבל יקנה אותם לזולתו והחכם הוא לוקח נפשות האנשים ומושך אותם לעבודת השם יתברך שיקנו כלם החיים הנצחיים:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"פרי צדיק" - מעשה הצדיק היא כעץ המגדל חיים, כי על ידי מעשיו בא החיים.

"ולוקח" - הלוקח לעצמו נפשות, להדריכם בדרך הישר, והרי הוא כאלו קנאם, כמ"ש (בראשית יב): "ואת הנפש אשר עשו בחרן", הלוקח הזה לחכם יחשב.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם", הצדיק הוא שמשתמש בחקי החכמה לעשות צדק בפועל, והחכם הוא מי שאסף חקי החכמה מרבותיו ע"י לימוד, ואמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו, שממשיל את הצדק כעץ עושה פרי, והצדיק וריעיו אוכלים הפרי, ומהו הפרי? מעלליהם, שהם הפעלים היוצאות מתכונות נפשיות, והאוכל פרי הזה אוכל פרי עץ החיים, שאוכל ממנו וחי לעולם חיי הנפש, ר"ל הלמד ממעשיו ועושה כמהו, והחכם הוא לוקח נפשות בדברים (שכל לקיחה אצל בני אדם הוא בדברים) החכם ממשיך נפשות ע"י למודיו שמלמד אותם חקי החכמה, והצדיק מחיה אותם ע"י שמאכילם פריו, ר"ל שיעשו כמעשיו:

ביאור המילות

"צדיק, חכם". ע"ל (ט' ט', י' י"א):
 

הגאון מווילנה

לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי יא ל): "פרי צדיק עץ חיים" - הם הבנים, שכל מי שמניח בן הרי הוא כאילו חי (ראו פסיקתא זוטרתא על במדבר כ כה, בבא מציעא פה ב, משלי ג יח).

ועוד, כי הצדיק מלמד לאחרים שיעשו מצוות ה' (ויקרא יח ה): "אשר יעשה אותם האדם וחי", ולכן "הפרי" של "הצדיק" הוא "עץ חיים".

"ולוקח נפשות חכם" - שהתלמידים הם יותר טובים מבנים, שהם בנפש.

וכן, מי שמלמד תורה לעם - "לוקח נפשות", כי מצוות הן נגד הגוף, ותורה היא נגד הנפש, והן נגד עולם הזה ועולם הבא, וכן "הפרי" של "הצדיק" הוא "עץ חיים" שהוא הגוף של אדם, כמו שנאמר (דברים כ יט): "כי האדם עץ השדה", אך "עץ חיים", כנזכר לעיל, אבל החכם הוא "לוקח נפשות", שהוא בנשמה.


קיצור דרך: gra281130

<< · מ"ג משלי · יא · ל · >>