מ"ג משלי יא לא
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הן צדיק בארץ ישלם אף כי רשע וחוטא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵ֣ן צַ֭דִּיק בָּאָ֣רֶץ יְשֻׁלָּ֑ם
אַ֗֝ף כִּֽי־רָשָׁ֥ע וְחוֹטֵֽא׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רלב"ג
- כמו שתראה מיהושפט שהתחבר עם אחאב, שהיה רשע וחטא בזה, הצילו השם יתברך מהרע כשקמו עליו חיל ארם להרגו, בעבור כי נמצאו בו דברים טובים, כמו שנזכר בספר דברי הימים.
- וכזה תמצא בדוד, כשחטא בדבר אותה האשה, אמר לו הנביא (שמואל ב יב יג): "גם ה' העביר חטאתך לא תמות", לפי שכל פעולותיו זולתי זאת היו בתכלית השלימות, כמו שזכרנו שם; ולזה מצאנו, שנענש שאול יותר ממה שנענש דוד, והיה חטא שאול יותר מעט; אלא שלא עשה מהטובות כל כך כמו שעשה דוד, אך רוב פעולותיו בלתי נוהגות על היושר.
רבנו יונה גירונדי
• לפירוש "רבנו יונה גירונדי" על כל הפרק •
ואשר תראה שלוות הרשע, אולי יש בידו זכות אחת, והוא אינו ראוי לתגמול הנעימות בעולם הבא, על כן יאכילוהו זכותו בעולם הזה, על דרך (דברים ז י): "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו".
אף כי - לשון קל וחומר, וכן (שמואל א כג ג): "ואף כי נלך קעילה".
ואמרו הן צדיק בארץ - כי לא יפקדו חטא הצדיק בעולם הבא, זולתי בעולם הזה ישלמו לו חטאו, למען יינקה לעולם הבא.
ואמרו ז"ל בבראשית רבה: "אם לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה". והעניין: אם לעוברי רצונו יש שלוה גדולה בעולם הזה על זכות אחת - לעושי רצונו על אחת כמה וכמה שהם מתעתדים לנעימות. ועוד אמרו שם: "אם לעושי רצונו כך, לעוברי רצונו על אחת כמה וכמה", וזה כענין המקרא הזה, כי אם הצדיק נלכד בחטאו בעולם הזה, אף כי הרשע בעולם הבא תהי על עצמותיו עוונותיו.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הן צדיק בארץ ישולם, ואף כי רשע וחוטא" - כאומר, למה יבטח הרשע על הצלחת שעתו?! הלא יראה, כי אף הצדיק ישולם על העבירה שבידו, עודנו בארץ עד לא ימות, וכל שכן הרשע, המחזיק ברשעו וחוטא עוד, שבוודאי יקבל גמול מעשיו, אם קודם המיתה אם לאחריה.
מצודת ציון
"אף כי" - עניינו כמו כל-שכן, וכן (יחזקאל טו ה): "אף כי אש אכלתהו".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ושיעור הכתוב: "הן צדיק וחוטא ישולם, אף כי רשע וחוטא".
ומזה נלמד גם כן, שגם הרשע נענש אף על חטא קל, מכל-שכן מן הצדיק.
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
ואם כן אדרבה, אם הצדיק, על דבר שעשה כך, "אף כי רשע וחוטא" - כל שכן שיהיו להם [לרשעים] ייסורים, כמו שאמרו (תלמוד בבלי נדרים נ ב) "אם לעושי רצונו [בעולם הזה] כך, לעוברי רצונו [לעולם הבא] על אחת כמה וכמה".
ואמר "רשע וחוטא", כי "רשע" הוא היפך ה"צדיק", וה"חוטא" הוא החסר ממצוות עשה, שאינו לומד תורה שהיא מצוות עשה, וזהו היפך "צדיק" ו"חכם" שאמר למעלה.
ועוד: "הן צדיק בארץ ישולם, אף כי רשע וחוטא", העניין כמו שנאמר (תהלים א ה): "על כן לא יקומו רשעים במשפט, וחטאים בעדת צדיקים", היינו, כי הרשע הוא שעבר על לא תעשה, לכן לא תהיה לו תקומה במשפט, אבל החטאים הם חסרים ממצוות עשה, אבל לא עברו על לא תעשה, ויקומו במשפט, כי ((תלמוד בבלי מנחות מא ב) "אעשה לא מענשינן", אך לא יקומו "בעדת צדיקים", שהם עשו מצוות עשה.
וזהו "הן צדיק" - שעשה מצוות עשה, אך "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" ממצוות עשה אחת, ובארץ הוא יושלם, מכל שכן מי שהוא "רשע וחוטא".
ועוד: "הן צדיק בארץ ישולם" - שהוא נשלם בארץ, ואמר "בארץ" ולא "על הארץ", כי הוא נשלם מחיבוט הקבר, וזהו "בארץ".