מ"ג משלי טז כז


<< · מ"ג משלי · טז · כז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו [שפתו] כאש צרבת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִישׁ בְּלִיַּעַל כֹּרֶה רָעָה וְעַל שפתיו [שְׂפָתוֹ] כְּאֵשׁ צָרָבֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִ֣ישׁ בְּ֭לִיַּעַל כֹּרֶ֣ה רָעָ֑ה
  וְעַל־שְׂ֝פָת֗וֹ שפתיו כְּאֵ֣שׁ צָרָֽבֶת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כורה רעה" - בלבו חורש הרע "ועל שפתיו כאש צרבת" - הרעה כאש שורפת על שפתיו עד שמוציאה בפיו וגו' כאש צרבת שורפת כמו (יחזקאל כא) ונצרבו בה כל פנים

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"איש בליעל". הנה האיש הבליעל חורש הרעה בלבו ומה שיבא ממנו אל שפתיו יוכר בו רושם הרע שהוא בלבו ויהיה משחית כמו האש השורפת וכאילו אמר שיותר רע יבא מפיו ממה שהוא בלבו כי ישתדל להעמיק בדבריו בדרך שימשך מהם רע נפלא:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כורה רעה" - דרכו לחפור ולחפש תחבולות לעשות רעה לבני אדם, וגם ירבה לדבר דברי חדודים ומכעיסים כאלו על שפתיו אש שורפת. 

מצודת ציון

"כורה" - חופר בור, כמו בור כרה (תהלים ז).

"צרבת" - ענין שריפה, כמו (יחזקאל כא): "ונצרבו בה כל פנים".

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"איש בליעל כורה רעה", אחר שחשב דרך החכמה המלבשתו ענוה ובטחון ורוה"ק והשב תועים אל דרך בחן שפתיו, חושב דרך הכסילות שהיא הפך לה, יש "איש בליעל", שפורק עול שמים מעליו לגמרי, והוא "כורה רעה" במעמקים ובסתר כורה בור על חברו להפילו, "ועל שפתיו" בוער "כאש צרבת", כי ידבר בהתלהבות רשפי האהבה עד שצרבת המכוה נראה על שפתים, כמ"ש כסף סיגים מצופה על חרש שפתים דולקים ולב רע, שפתיו ידברו אהבה ובקרבו ישים ארבו:

 

<< · מ"ג משלי · טז · כז · >>