מ"ג משלי טז כח


<< · מ"ג משלי · טז · כח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִ֣ישׁ תַּ֭הְפֻּכוֹת יְשַׁלַּ֣ח מָד֑וֹן
  וְ֝נִרְגָּ֗ן מַפְרִ֥יד אַלּֽוּף׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונרגן מפריד אלוף" - וע"י ריגונו ותרעומתו מפריד ממנו אלופו של עולם

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"איש תהפוכות ישלח מדון". האיש הכזבן הנה מנהגו לשלח ריב ומדון בין האנשים ולא יספיק לו בה עד שיעורר דברי תלונה להפריד השר והגדול מעמו ר"ל שיסבב שימרדו בו:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ונרגן" - ענין תלונה, כמו (דברים א): "ותרגנו באהליכם".

"אלוף" - שר, כמו (מיכה ז): "ואל תבטחו באלוף". 

מצודת דוד

"איש תהפוכות" - המהפך אמרים ממה שנאמרו, הוא מגרה מריבה בין הבריות.

"ונרגן" - המתלונן אחר מעשה בני אדם מפריד מן האנשים את השר אשר עליהם, כי מורדים בו וגם הוא נהפך להם לאויב.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"איש תהפוכות ישלח מדון", ויש איש תהפוכות שמהפך האמת ומהפך דרכי החכמה, ודרכו לשלח מדון כמ"ש (למעלה ו') תהפוכות בלבו חורש רע מדנים ישלח, ויש "נרגן" שהוא המתלונן תמיד לאמר שחברו שונאו ומריע לו, כמו ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת ה' אותנו, וכמ"ש דברי נרגן כמתלהמים, והוא המקיים את המדנים, כמ"ש באין נרגן ישתק מדון (כ"ו), והוא "מפריד" גם האוהב וריע "המאלף" ומורה דרך טוב, באמרו כי רעתו הוא דורש:

ביאור המילות

"מדון ונרגן". עי' גדרם לקמן (כ"ו ב').

" אלוף". בא גם על המורה מלמד, כמו פן תאלף ארחותיו, והמושל היה מורה להעם דרך ילכו בה, ונקרא אלוף, אלה אלופי אדום:
 

<< · מ"ג משלי · טז · כח · >>