פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נֶ֣פֶשׁ עָ֭מֵל עָ֣מְלָה לּ֑וֹ
  כִּֽי־אָכַ֖ף עָלָ֣יו פִּֽיהוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עמלה לו" - לצרכו הוא עמל

"כי אכף עליו פיו" - כשפיהו כופהו ותובע לו מאכל אז עמלו עומדת לו שאכל מה שעמל כבר

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נפש עמל". הנה נפש האיש העמל עמלה לו ולתועלתו כאשר כפף פיהו והכניעו על העמל ההוא ר"ל כאשר כבש תאו' פיהו למזונות ולמשקים הערבים בדרך שלא יבטלהו רדיפת התאוות ההן מבקשת החכמה וההתעמלות בהגעתה הנה העמל ההוא יהיה לו לבדו מה שאינו כן בעמל אסיפת הקנינים כי יכין האדם ואחר יאכל ומי שעמל בו לא יהנה ממנו ולא יהיה לו יתרון כי אם ראות עיניו או ירצה בזה נפש האיש העמל תמיד להשגת טרפו עמלה בסבתו בעצמו כי פיו הכניעו וכפפו לזה העמל וכאילו יישיר בזה שאם היה האיש ההוא מונע ממנו יתרון המזון ולא יקח ממנו כי אם המצטרך לבד ויצמצם בהוצאתו לפי מה שאפשר או יהיה קובץ על יד מעט מעט עד שישיג מחייתו בזולת עמל:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עמלה לו" - טורח המלאכה יעמוד לו לצורכו, כאשר פיו יכוף אותו לתבוע המאכל אז יהיה לו למלא שאלתו.

מצודת ציון

"אכף" - מלשון כפיה ונגישה, וכן (איוב לג): "ואכפי עליך לא יכבד".

<< · מ"ג משלי · טז · כו · >>