מ"ג משלי טז ז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ברצות יהוה דרכי איש גם אויביו ישלם אתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּרְצוֹת יְהוָה דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּרְצ֣וֹת יְ֭הֹוָה דַּרְכֵי־אִ֑ישׁ
גַּם־א֝וֹיְבָ֗יו יַשְׁלִ֥ם אִתּֽוֹ׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ישלים" - מלשון שלום.
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
תולדות אהרן
• לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק •
- (מועד קטן טז:): ":יצא רבי חייא ושנה לשני בני אחיו בשוק...
- שמע רבי, איקפד.
- אתא רבי חייא לאיתחזויי ליה.
- אמר ליה: עייא, מי קורא לך בחוץ?
- ידע דנקט מילתא בדעתיה, נהג נזיפותא בנפשיה תלתין יומין.
- ביום תלתין שלח ליה "תא!" הדר שלח ליה דלא ליתי...
- לסוף אתא.
- אמר ליה: אמאי אתית?
- אמר ליה: דשלח לי מר דליתי.
- והא שלחי לך דלא תיתי!
- אמר ליה: זה ראיתי וזה לא ראיתי.
- קרי עליה: ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו"
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
רבי יוחנן אמר: אויביו זו אשתו, שנאמר (מיכה ז ו): "אויבי איש אנשי ביתו". מעשה באשה שקבלה לשלטון בבעלה והתיז את ראשו, ויש אומרים אף התיז את ראשה.
רבי שמואל בר נחמני אמר: זה הנחש. מעשה בנחש אחד שירד לבית ומצא קערה של שום ואכלה והקיא בתוכה, ונחש שבבית לא היה יכול לעמוד לו, כיון שיצא לו ירד ומלא אותו עפר.
רבי יהושע בן לוי אמר: זה יצר הרע. בנוהג שבעולם אדם גדל עם חברו שתים או שלש שנים הוא קושר עמו אהבה, וזה גדל עמו מנערותו ועד זקנותו ואם מצא להפילו בתוך שבעים הוא מפילו, בתוך שמונים הוא מפילו. הוא שדוד אמר (תהלים לה י): "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו...".
אמר רבי אבא: וכי יש גזלן גדול מזה? ואמר שלמה: (משלי כה כא): "אם רעב שונאך האכילהו לחם" - מלחמה של תורה, "ואם צמא הוא השקהו מים" - ממימיה של תורה.
אמר רבי ברכיה: "אויביו", "גם אויביו" - לרבות מזיקי ביתו, כגון פרעושים יתושים וזבובים.
דבר אחר: "ברצות ה' דרכי איש" זה אברהם, "גם אויביו ישלים אתו" זה אבימלך: (בראשית כא כב): "ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך".
דבר אחר: "ברצות ה' דרכי איש" אלו ישראל, "גם אויביו" זה פרעה שנאמר (שמות טו ט): "אמר אויב", "ישלים אתו" - (שמות יג יז): "ויהי בשלח פרעה...".