מ"ג משלי טז ו


<< · מ"ג משלי · טז · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָו‍ֹן וּבְיִרְאַת יְהוָה סוּר מֵרָע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּחֶ֣סֶד וֶ֭אֱמֶת יְכֻפַּ֣ר עָוֺ֑ן
  וּבְיִרְאַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה ס֣וּר מֵרָֽע׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וביראת ה' סור מרע" - על ידי יראת ה' סור מרע

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טז ו): "בחסד ואמת" - הנה מי שיתנהג ביושר ובאמת בגמילו' חסדים יכופר לו העונש שהיה ראוי לבא עליו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בחסד" - בעבור החסד והאמת אשר יעשה האדם יכופר העוון, ובלבד כשהוא סר מרע בעבור יראת ה' לא מיראת הבריות.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בחסד ואמת יכופר עון", הגם שגם מי שהעוה בזדון י"ל תקנה ע"י שיאחז "בחסד ואמת" לעשות גמילת חסדים בין אדם לחברו שלא לתשלום גמול, שזה חסד של אמת, וכן לאחוז במדת האמת בעיון, כמ"ש רז"ל (ברכות ה') חסד זה ג"ח ואמת זה תורה, ובזה "יכופר עון" כמ"ש אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה ובגמילת חסדים, בכ"ז טוב יותר מי שהולך "ביראת ה'", שע"י היראה "יסוור מרע", ולא יצטרך כפרה כלל, כמ"ש אשרי נשוי פשע אשרי אדם לא יחשב ה' לו עון:  

תולדות אהרן

לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טז ו): "בחסד ואמת יכופר עוון" -
  • (ברכות ה.): "תני תנא קמיה דר' יוחנן: כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו - מוחלין לו על כל עונותיו.
אמר ליה רבי יוחנן: בשלמא תורה וגמילות חסדים, דכתיב בחסד ואמת יכופר עון:
חסד זו גמילות חסדים, שנאמר (משלי כא) "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד";
אמת זו תורה, שנאמר (משלי כג) "אמת קנה ואל תמכור");
אלא קובר את בניו מנין?
תנא ליה ההוא סבא משום ר' שמעון בן יוחאי:
אתיא עון עון: כתיב הכא בחסד ואמת יכופר עון' וכתיב התם (ירמיהו לב) "ומשלם עון אבות אל חיק בניהם"."

<< · מ"ג משלי · טז · ו · >>