פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פֶּן־תִּתֵּ֣ן לַאֲחֵרִ֣ים הוֹדֶ֑ךָ
  וּ֝שְׁנֹתֶ֗יךָ לְאַכְזָרִֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פן תתן לאחרים הודך" - פן תפנה לבך לאלהים אחרים לתת להם תפארת הודך ושבחך

"ושנותיך לאכזרי" - לשר של גיהנם

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"פן תתן לאחרים הודך". פן תתן ההוד הנתון לך לקנות השלימות לאחרים ולא יהיה לך תועלת בו אבל יהיה בו השתמשות לעשות תחבולות להשיג התאוות:

"ושנתיך". שהיה ראוי שתעמל בהם לקנות קנין השלימות אשר הוא חייך תתן אל זה הכח האכזרי שישחיתך באכזריות,

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"פן תתן לאחרים הודך", ההוד הוא היופי הפנימי הנפשיי זאת תתן לאחרים, שע"י הזנות יכהה אור השכל והוד הנפש, "ושנותיך" תתן "לאכזרי", שימשול על גויתך חולי אכזרי המושל על הנואפים ולפי המליצה שע"י המינות תמסור הודך היינו נשמתך וכחות השכליים לאחרים, היינו אל עניינים אשו לא יועילו לאושר הנפש ואשר יוליכוה לאבדון, ושנותיך תתן לאכזרי כי שנות רשעים תקצורנה:


ביאור המילות

"הודך". הוא ההוד הנפשי הפנימי, כמ"ש בהבדל שבין הוד והדר בס' התו"ה קדושים (סי' ל"ח):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הודך" - ההוד, הנתון לך מן השמים, תתן במעשיך לאחרים, כי תהיה נלקח ממך ותנתן לאחרים, ותמות בחצי שנותיך, והנותרים תמסור לאכזרי, והוא שר של גיהנם, ר"ל תהיה מסור בידו לכל חפצו.

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)

פן תתן לאחרים הודך ושנותיך לאכזרי — [פן תתן] האשה הזאת לאחרים [הודך] ושנותיך לאכזרי. ונוכל לפרש תי״ו תתן לנוכח המוזהר, והטעם, שתצטרך לפזר ממונך שהוא הודך ועמל שנותיך לאחרים ואכזרי. ומלת אכזר מורכבת מן "אך זר", כמו (איוב יט, יג) "ויודעי אך זרו ממני":

<< · מ"ג משלי · ה · ט · >>