פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בבא כשאוה [כשואה] פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּבֹא כשאוה [כְשׁוֹאָה] פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּבֹ֤א כשאוה כְשׁוֹאָ֨ה ׀ פַּחְדְּכֶ֗ם
  וְֽ֭אֵידְכֶם כְּסוּפָ֣ה יֶאֱתֶ֑ה
    בְּבֹ֥א עֲ֝לֵיכֶ֗ם צָרָ֥ה וְצוּקָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כשואה" - כענן העולה פתאום

"כסופה" - טורביו"ן בלע"ז

"יאתה" - יבא

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בבא.וכסופה, ובבא עליכם צרה וצוקה" כי מידכם היתה זאת לכם.

ביאור המילות

"בבא כשואה". ר"ל בהמיה גדולה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בבוא כשואה פחדכם", שהפחד יבא כשואה וחשך שהפחד יגדל באופל שאין רואים מהות הדבר שמפחד ממנו:

" ואידכם יאתה" במהרה "כסופה", שתיכף אחר השואה והפחד יבא האיד אחריו, ויש הבדל בין בא ובין אתא, שאתא מורה הביאה המוחלטת, וע"ז הוסיף שכבר יאתה וביאתו ניכרת באותותיה.

"בבוא עליכם צרה וצוקה", שצרה היא הצרה החצונית וצוקה היא צוקת הנפש הפנימית (פערצוויפלונג). שאם ילוה אל הצרה החיצונית צוקת הנפש היא רע ומר מאד שאז אבד כל תקוה ויחול ומתיאש לגמרי:


ביאור המילות

"בבא, יאתה". אתא מורה תמיד הביאה המוחלטת, ומוסיף על בוא שכולל גם דבר הממשמש לבא ולא בא עדיין.

"צרה וצוקה", עי' הבדלם (ישעיה ח'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בבוא" - בעת בוא לכם פחד כחושך, ואידכם כרוח סערה;

ולתוספת ביאור אמר: בבוא עליכם צרה וצוקה.

מצודת ציון

"כשואה" - כחושך, כמו (איוב ל): "אמש שואה ומשואה".

"יאתה" - ענין ביאה, כמו (איוב לז): "מצפון זהב יאתה".

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)


בבוא כשואה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבוא עליכם צרה וצוקה — התחיל במה שסיים. וטעם כשואה, עניין העולה פתאום. והוא שקול עם ואידכם כסופה יאתה.

ורב סעדיה גאון ז"ל פירש ה'איד', רמז לעונשם בעולם הזה.ולכך המשילו לסופה, כמה דאת אמר: "כסער ביום סופה" (עמוס א יד). וה'פחד' רמז לעונשם בעולם הבא, ולכך המשילו לשואה, כמה דאת אמר: "ומה תעשו ליום פקודה ולשואה ממרחק תבוא" (ישעיהו טז ג).

במדרש תלים: "גם אני באידכם אשחק" (פסוק כו) — ד' שחיקות הם: "יושב בשמים ישחק" (תהלים ב ד); "ה' ישחק לו כי ראה כי יבוא יומו" (תהלים לז יג); "ואתה ה' תשחק למו" (תהלים נט ט); "גם אני באידכם אשחק".

<< · מ"ג משלי · א · כז · >>